במעלת ההולך לשיעור תורה

כל יהודי גר ליד בית מדרש, קטן או גדול.

מה זה בית מדרש? במקום שהוגים בתורה, יש בו שיעורי תורה בין מנחה לערבית, בשטיבל שליד הבית, בבית הכנסת שליד הבית, בבית המדרש שליד הבית, היא מצפה לך בבית המדרש, היא קרובה מאוד, במקום שהוגים בתורה, שאתה הולך שם גם להתפלל – "בְּפִיךָ" – בפה מדברים דברי תורה, הרב אומר שיעור, מגיד שיעור אומר שיעור. "וּבִלְבָבְךָ" – שם מהרהרים בדברי תורה, שם חושבים על דברי תורה, מוסר, מדרש, יהדות – שם תמצא אותה. במקום שהפה הוגה והלב רוחש דברי תורה, שם תמצא אותה. וזה לא רחוק ממך שהרי אתה הולך להתפלל ואם אינך הולך להתפלל, אתה יודע שיש בית מדרש לידך, אתה יודע...

עוד שיעור תורה ועוד שיעור תורה, עוד פה ועוד פתיחה של פה, עוד פתיחה של לב ועוד פתיחה של אוזניים לשמוע דבר תורה, ותחוש כי סגולת התשובה מהדהדת בקרבך - זה משהו פלאי. האדם בא לשיעורי תורה ללמוד, ופתאום הוא חש שהוא מתענג, הוא נהיה אחר, הוא שומע קולות, הוא פתאום חש שסגולת התשובה מהדהדת בקרבו, דוחפת אותו, מנשבת במפרשי חייו. פתאום הוא מרגיש שאיזה רוח נעימה קלילה מנשבת במפרשי חייו, במפרשי ספינת חייו, הוא פתאום מרגיש שהוא מתקדם על גלי הים... הוא מתקדם, הוא אפילו לא יודע מה הסוד.

ומגלה לנו ר' יונתן עוזיאל שהסוד הוא: חזרת משיעור תורה! זה מחולל משהו בקרבך.  נר תמיד -  הרב יצחק ברנר זצ"ל

לזכות לשבת בישיבה של מעלה כל השנה

הגה''ק רבי חיים פלאג'י זצוק''ל אמר, לעולם לא יבטל אדם מבית המדרש בעולם הזה אפלו יום אחד, לפי שאם יבטל יום אחד בעולם הזה מתלמודו, יום ליום יענש לעולם הבא, ואם בתאריך ה' תשרי לא בא בעולם הזה לשעור תורה, לעתיד - והוא בעולם הנשמות נהנה מזיו השכינה, בהגיע ה' תשרי יסלק מישיבה של מעלה, ואז איזה צער איזו בושה להיות נזרק מעולם התענוגים ליום אחד, הלא שם בישיבה של מעלה מתענגים הנשמות ענג שכל חיי העולם הזה אינם שוים לקורת רוח שם.

וכך יתחשבנו עמו יום ליום, וכל אותם ימים שהתרשל בהם מקביעותו בתורה, לא יוכל לזכות כנגדם להנות מזיו השכינה. כמה אם כן יש להזהר להיות אחראי מלבטל אפלו יום אחד בישיבה של מטה.  תפארת ישראל - הרב יעקב ישראל לוגאסי.

כפרת עוונות

כל המשתתף בשיעור תורה, ושומע דרשה מפי החכם במוסר ובאגדה, ועונה "אמן יהא שמיה רבה" על הקדיש שלאחר הדרשה, מוחלים לו על כל עונותיו, ומבטלים מעליו גזירות קשות ורעות .

ראה במדרש משלי (פרק י): אמר רבי ישמעאל, בא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקדוש ברוך הוא לדון את האדם בעמק יהושפט. בא מי שיש בידו הלכות, אומר לו הקדוש ברוך הוא: בני, למה לא למדת אגדה, הלא בשעה שהחכם יושב ודורש ברבים, אני מוחל ומכפר כל עוונות בית ישראל,

ובשעה שעונים אמן יהא שמיה רבה שלאחר לימוד אגדה, אני מבטל מעליהם כל גזרות קשות ורעות. ואין למו מכשול



 

              רק תורה