האם אתה יכול לומר בבטחה שאתה עושה מספיק לחינוך הילד לתורה ומצוות ?

מעשה אבות סימן לבנים

חינוך לזריזות ואהבת הבורא:

אני זוכר את מו"ר אבי ע"ה שהיה משכים בכל יום באשמורת הבוקר יושב וקורא תהילים וחוק לישראל עד שמגיע זמן תפילת שחרית ואז היה הולך לבית הכנסת להתפלל במניין.

חינוך לשבת:

ביום שישי לקראת השבת היה עוזר למרת אימי להכין את צורכי השבת, ובשעות הצהריים כבר היה מוכן עם בגדי שבת וקורא שיר השירים ותהילים ושעה לפני כניסת השבת היה מטיב את הנרות ומזרז את בני הבית לקראת שבת ויוצא לבית הכנסת.

מעשים אלו ועוד הרבה כיוצא בזה נטמעו בנו והיו לנו לאור בעבודתנו ובאהבתנו לתורה  ולה' יתברך.

כתוב בתורה:

"ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך    "...("דברים" יא, יט)

זכור: בכל צעד שאתה עושה  הן בבית הן בחוץ אתה מחנך את הילד והילד קולט וזוכר את הכול.

לדבר בם - איך שאתה מברך , מתפלל, מדבר בכבוד כלפי כל אחד.

בשבתך בביתך - איך שאתה מתנהג בבית עם האישה, עם השכנים, בסעודה , קביעת עיתים לתורה בברכות הנהנין, בשולחן שבת וכד'.

ובלכתך בדרך - אם אתה יוצא עם הילד לטיול או לקניות, עניני משא ומתן באמונה (גם כשאתה לבד), להקדים שלום לכל אדם, למעט בדיבור עם נשים בכלל ועם נשים נשואות בפרט, דיבור אסור ונבלות פה וכד'.

ובשכבך ובקומך - צניעות , זריזות בבוקר, וכד'.

מעשה נפלא הובא בעוד יוסף חי לרבינו יוסף חיים זצ"ל מבגדד.

מעשה באדם אחד שביקש להכות את בנו בגלל שאכל בלא נטילת ידים .

מה עשה?

תפס את שתי רגליו של הבן בידו אחת והמקל ביד אחרת וכאשר הרים את את המקל להכות על רגלי הבן, פגע המקל על היד של האב עצמו והוכתה הכאה חזקה.

אמרה אישתו: מן הדין הייתה מגיעה לך מכה זו, שהרי גם אתה אוכל תמיד בלא נטילת ידיים והגידו לך מן השמים שקודם תכה את עצמך על שאתה לא נוטל.

וכי לא ידעת שמעשה אבות סימן לבנים, שאם היה הבן רואה אותך שאתה מקפיד לאכול אך ורק בנטילת ידיים גם הוא היה נוטל ידיו לפני האכילה . עד כאן המעשה.

השתדלות כבר בזמן ההיריון

וכבר כתב רבי אליעזר פאפו זצ"ל בפלא יועץ ערך תורה:

ומי שרוצה לזכות את בניו לכתרה של תורה, צריך להשתדל עליהם מן הבטן ומן ההריון שיקדשו עצמם בשעת תשמיש ויחשבו בגדולי הדורות, ולבם למו א''ב שבשמים יצעק שיתן להם זרע קדש, זרע אנשים שלמים במדות ובדעות, והמה חכמים מחכמים. ויתפלל אל השם תמיד קודם ההריון ואחר ההריון והלדה, אב ואם, תפלה מפיהם לא יפסקו, ויחלקו מעות לתלמידי חכמים ויבקשו מהם שיתפללו על זרעם. ובזמן ההריון תשתדל האשה לשמע קול התורה, וכן אחר הלידה יושיבו הולד במקום תורה, וכמו שאמרו על מאי דתנן (אבות ב, ח) רבי יהושע בן חנניה אשרי יולדתו, שאמו גרמה לו שיהיה חכם גדול, שבזמן הרותה היתה הולכת לבית המדרש לשמע דברי תורה, והיתה אומרת לחכמים, בקשו על הולד שבמעי שיהא חכם. וכשילדה, הוליכה עריסתו לבית המדרש כדי שישמע דברי תורה ויקבעו במוחו:

קחו עמכם דברים:

א. כשאתה יושב ללמוד תורה תראה גם לילד הנה אבא גם יושב ללמוד תורה ואל תסתגר בחדר לבד כל הזמן .

ב. לפני שאתה הולך להתפלל או לשיעור תורה, תאמר בקול רם לאשתך: אני הולך להתפלל/לשיעור תורה עם הרב.

ג.  כשמגיע זמן של מצווה מסוימת לעשות תתנהג בזריזות ובכבוד ולא בזלזול כמשא כבד עליך.

ד. תראה לילדים שלך שחשובה לך עשיית כל מצווה .

וזכור המעשים שלנו מהווים יסוד חשוב בחינוך הילדים לתורה ולמצוות ולחיים טובים.

       רק תורה © כל הזכויות שמורות