|
תפילה לערב ראש חודש סיון תפילה נפלאה שחיבר השל"ה הקדוש, רבי ישעיה הלוי הורביץ זי"ע, לומר בערב ראש חודש סיון בה אנו מבקשים על ילדינו, שילכו בדרך הישר ויצליחו בכל מעשיהם. את התפילה טוב לומר בכל עת, אולם בפרט בערב ראש חודש סיון, כפי שכותב השל"ה בעצמו "וליבי אומר לי שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיון". לחץ כאן
|
|
כתובה לחג שבועות שמע ידיד והט אזניך. הקורא את כתובה הזאת לפניך. בזכותה תמהר גאולת בניך. בישועת ימינך בנחת ושובה: |
|
רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה והוי שפל רוח בפני כל אדם ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך (אבות ד) ואם עסקת בתורה - הוא עצמו ישלם שכרך ולא על ידי שליח. ובזה יתירה מדה טובה על מדת פורענות: (ר' עובדיה מברטנורא)
|
|
המשתתף בשיעור תורה כל המשתתף בשיעור תורה, ושומע דרשה מפי החכם במוסר ובאגדה, ועונה "אמן יהא שמיה רבה" על הקדיש שלאחר הדרשה, מוחלים לו על כל עונותיו, ומבטלים מעליו גזירות קשות ורעות . להמשך |
|
תלמוד תורה בשבת העונג בשבת הוא להביאנו לשמחה שתביאנו להתרוממות הנפש לידבק בה', אם כן עונג הגוף בשבת הוא כאמצעי למטרה - התרוממות הנפש ודביקותה בבורא. אם כן אם השבת מקור הברכה לעניני החומר בכל עסקינו בשבוע בגלל היותנו מכבדים את האמצעי למטרה שהוא עונג הגוף בשבת, על אחת כמה וכמה שנבורך ממקור הברכה - שבת - על המטרה שהיא התרוממות הנפש בכל השבוע להתברך בהצלחה בתורה ודביקות בה', ולכך ככל שירבה בשבת בתורה ודביקות כן יזכה לכל השבוע להצלחה מרובה בעבודתו הרוחנית. להמשך |
|
לימוד יומי בחוק לישראל מנהג ישראל להגות בחוק לישראל מידי יום ביומו לאחר תפילת שחרית. אשר יסד אותו רבי יצחק לוריא אשכנזי האר"י הקדוש, כאשר בקריאה זו זוכה האדם ללמוד תנ"ך, משנה, גמרא, זוהר, הלכות ומוסר. כי הלימוד בסדר הזה מביא תועלת עצום לנפשו .
אז למה אתה מחכה ?
|
|
ובלכתך בדרך כשאתה
הולך לאיזה מקום או נוסע ברכב אפילו כשאתה מחכה בתחנה לאוטובוס שיגיע, אל
תתבטל .
|
|
|
|
חינוך לדורות - חינוך במעשים ומי שרוצה לזכות את בניו לכתרה של תורה, צריך להשתדל עליהם מן הבטן ומן ההריון שיקדשו עצמם בשעת תשמיש ויחשבו בגדולי הדורות, ולבם למו א''ב שבשמים יצעק שיתן להם זרע קדש, זרע אנשים שלמים במדות ובדעות, והמה חכמים מחכמים. ויתפלל ..להמשך
|
|
וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ. וּתְפַשְפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה. איגרת הרמב"ן |
|
כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א |
|
ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת''ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר {ישעיה מט-ג} ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת''ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר {יחזקאל לו-כ} באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו. (יומא פו) |
|
כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת ימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו (ביצה ט"ז) |
|
עושה עושר
ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל'' (ירמיה יז יא).
לכן הקדים רבי יוסי יהי ממון חברך חביב עליך כשלך ורק אח''כ אמר והתקן עצמך ללמוד תורה, שהרי אם לא יעסוק במשא ומתן באמונה אינה מועילה לו תורה שלמד!! בני בנימין על מסכת אבות
|
|
|
|
לקראת מתן תורה
מתקרבים אנו לחג השבועות - חג מתן תורה, כמה חובה עלינו להתבונן בעוצמת
כוחה של תורה בימים אלה, וכמו כן לחזק אצל עצמנו את האמונה שהתורה מגנא
ומצלא, כי באם נהיה קטני אמנה מלהאמין בכוחה, הרי שלא נתייחס אליה בהתאם
הראוי, ואז נאבד את סגולתה ושפעת כוחה.
|
||||
|
תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות נעורים כל הלילה בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש: ''חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות''. וכן אמרו עוד בזוהר הקדוש: ''כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון''. והסבירו האחרונים, שהטעם למנהג זה בליל חג השבועות, לפי שבשעת קבלת התורה היו ישראל נרדמים כל הלילה, והוצרך הקדוש ברוך הוא להעירם משנתם על ידי קולות וברקים שהיו לפני מעמד הר סיני. ולכן צריכים לתקן הדבר על ידי שנעמוד על המשמר בלילה הזה ונעסוק בתורה כל הלילה. מתוך קיצור ש"ע ילקוט יוסף הלכות יום טוב
|
||||
|
רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר (תהלים פ"ב) אלהים נצב בעדת אל ומנין אפילו חמשה שנאמר (עמוס ט') ואגודתו על ארץ יסדה ומנין אפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט ומנין אפילו שנים שנאמר (מלאכי ג') אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו' ומנין אפילו אחד שנאמר (שמות כ') בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך: אבות פרק ג משנה ו כלומר השכינה שהיא בשמים יורדת למטה לארץ כשיש שם אגודה עוסקים בתורה. ומנין אפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, שהדיינים הם שלשה: (ר' עובדיה מברטנורא)
|
||||
|
המשתתף בשיעור תורה כל המשתתף בשיעור תורה, ושומע דרשה מפי החכם במוסר ובאגדה, ועונה "אמן יהא שמיה רבה" על הקדיש שלאחר הדרשה, מוחלים לו על כל עונותיו, ומבטלים מעליו גזירות קשות ורעות . להמשך
|
||||
|
קביעת עיתים לתורה איתא בגמרא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני השכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון להמשך
|
||||
|
אין טוב אלא תורה בעולם יש טוב, וכל אחד חושב שטוב הוא עושר כסף וזהב וקניינים גשמיים. באים חז"ל באבות (פ"ו) וכן בברכות (ה) ואומרים "אין טוב אלא תורה" - כלומר לא קיים כלל טוב אחר מלבד תורה. ולא זו בלבד אלא במדרש רבה בראשית על הפסוק "וזהב הארץ ההיא טוב" אמרו אין טוב אלא תורה, כלומר אפילו הזהב עצמו ג"כ טוב רק שהוא מכוון לתורה. כי כל קניין גשמי משתלשל מקניין רוחני, והוא כוחו המעמידו, לכן הכח המהווה זהב שכרו גם כן בתורה, והתורה חשובה ממנו שכן לא רק שהזהב נוצר מהתורה, אלא התורה מעניקה גם חיים מאושרים בזה ובבא, שזה אין בכוחו של הזהב לתת וכו'. ונמצא דהתורה הקדושה היא ורק היא נותנת חן ומושכת רצון ה', כי היא דבוקה ביוצרה ויוצרת ובוראת כל פעם אפיקים חדשים, כדברי הזוהר בראשית, שעל ידה יש בריאות חדשות כדיכתיב בישעיה (סו, כב) "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה", וכך האדם עד רגעו האחרון צריך להתחזק יום יום בתורה, וזוהי התחדשותו. דורשי ה' להגה"צ הרב יהודה זרחיה סגל זצוק"ל
|
||||
|
שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות (אבות א) שיהיה עיקר עסקך ביום ובלילה בתורה, וכשתהיה יגע מן הלמוד תעשה מלאכה. ולא שיהיה עיקר עסקך במלאכה וכשתפנה מן המלאכה תעסוק בתורה. ומצאתי כתוב, עשה תורתך קבע, שלא תחמיר לעצמך ותקל לאחרים, או תחמיר לאחרים ותקל לעצמך, אלא תהא תורתך קבע לך כמו לאחרים, וכן הוא אומר בעזרא [ז' י'] כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד לבני ישראל, כמו שהכין לבו לעשות כך היה מלמד לבני ישראל: (ר' עובדיה מברטנורא) |
||||
|
"גם זו לטובה'' מתורצת קושיית המפרשים על רבי עקיבא (ברכות ס:), שאמר: ''גם זו לטובה'' על כל צרה שבאה עליו: על שבאה רוח וכיבתה את הנר, בא אריה וטרף את החמור, בא החתול ואכל את התרנגול ולבסוף התבררה אמיתת הטוב שבדבר, כי בזכות כל המאורעות הבלתי נעימים האלה ניצל מהליסטים שבאו לפשוט על העיר ועל יושביה. עיין שם. היקשה על כך הגרי''ח זצ''ל בספר ''בן איש חיל'' (ח''ד שבת כלה דרוש ד'), שאם הייתה כוונת השי''ת להצילו, מדוע היה צריך שימותו החמור והתרנגול? הלוא אין מעצור לה' להושיע גם אם יחיו החמור והתרנגול וגם אם ידלוק הנר! ותירץ, שכל המהלך הזה בא ללמדנו, שאת כל הקשיים המגיעים לאדם לא ישפוט בשכלו הקטן אלא שהכול לטובתו ושבצער עצמו נעשה לו נס, ויתאפשר לו עי''כ להתבונן ברוב טובותיו יתברך, שכל הצער שמצטער הוא בעבור הטובה שתצא ממנו, וכל הנעשה מן השמים לטוב נעשה. ומבוארים הדברים באר היטב, שע''י שעומדים בניסיון בשמחה ובאהבה מרוויחים שתיים גם הצלה מסכנה וגם חיזוק האמונה, הבאה מצד שקיבל דין שמים באהבה. ועצם הדבר שהעלה על דל שפתיו את המלים: ''גם זו לטובה'' והתחזק באמונה, שווה מליונים ממש!!! ולא יסור הדבר הזה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עד עולם. אני מאמין
באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל
לזולתו. והוא עיקר חמישי מעיקרי האמונה.
עבד ה' - נסיון |
||||
|
כוחה של תפילה אמרו במדרש תנחומא (פרשת וירא): אמר להם הקב''ה לישראל: הוו זהירין בתפלה, שאין לך מדה אחרת יפה הימנה, ואפילו אין אדם כדאי לענות לתפלתו ולעשות חסד עמו, כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו. ואמרו עוד במדרש רבה (פרשת ואתחנן), ''אין הקדוש ברוך הוא פוסל תפלת כל ברייה''. וגדולה תפלה יותר מכל הקרבנות, ויש להשתדל מאד לכוין בתפילותינו, ולהתפלל אותם בזמנם, שעבודת התפלה מכפרת כל מיני חטאים ועוונות, ואפילו לפשעים שאין להם כפרה בקרבן. והתפלה היא אחת מהדברים שהעולם עומד עליו. וגדולה תפלה יותר ממעשים טובים. קיצור ילקוט יוסף |
||||
|
ברכת השבת
וכל אחד ואחד לפי דרגתו כן יזכה לקבל
ממתנת סגולת השבת, כמה שיתעצם האדם יותר בכל ג' בחינות שמירת השבת
שהמה: מעשה דיבור ומחשבה, כן יזכה בהתאם לברכת השבת. |
||||
|
ניצול הזמן יסוד ההצלחה של האדם בחיים הוא לנצל כל רגע מימי חייו שלא ילך לאיבוד ומי שעושה כך זוכה להישגים גדולים בכל שטח חיובי שהוא. יש פתגם קדמוני: "אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו, דמיו חוזרים ימיו אינם חוזרים". כל אדם בהול על ממונו אמרו חז''ל (שבת קיז,ב וגם קכ,ב):אדם בשביל רכושו עושה מאמצים כבירים להציל אותו מתוך בהלה לממון , ואילו על השנים שלו שחולפות ללא תועלת איננו נותן לב כראוי כאילו שיש לו אוצר בלתי נדלה של שנים. יש כלל על גירסא דינקותא דלא משתכח ואדם לא תמיד משתדל לנצל את השנים הפוריות שלו שירכוש את המדע והחכמה שיכול היה להשיג בימי חייו. אילו האדם היה מנצל כל רגע שיש לו בחיים היה לו זמן די והותר גם לפרנסה גם להישגים כבירים בידיעת הש''ס בבלי וירושלמי עם הראשונים והפוסקים וספרי חסידות מוסר וקבלה וכיוצא בהם וכו' והיה זוכה להיות גדול בתורה ובעבודת ה'. עבודת ה' להגה"צ הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל
|
||||
|
שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות מאי בלילות א''ר יוחנן אלו ת''ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרוצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה. אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה. וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי להמשך |
||||
|
קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא ''קודשא בריך הוא ואורייתא
וישראל חד הוא'' - התורה שאנו לומדים בכל רגע ורגע, היא מחוברת לרבש''ע.
כשאדם טהור לומד תורה שהיא חלק מהקב''ה, בהכרח שגם לבו מרגיש שהוא עצמו
חלק מהבורא, ואז ישנו החוט המשולש של - קוב''ה, אורייתא, וישראל חד הם,
אבל אם הגישה לתורה נובעת מלב שהוא נפרד ח''ו מהבורא, לב שמרגיש את
עצמו כנפרד, ורק יודע הוא בשכל שיש בורא עולם, מאמין בזה מצד קבלת
האבות, אך עדיין אינו חש שהוא והקב''ה הם אחד - איך יזכה להרגיש שהתורה והקב''ה אחד הם?
להמשך |
||||
|
במעלת התפילה והעוסק בתורה הרוצה שתפלתו תתקבל יקפיד להתפלל בבית הכנסת, וישתדל לעסוק בתורה, שכל הפותח פיו בתורה ובתפלה נעשים לו כל חפציו, וכן כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם, ומאריכין ימיו ושנותיו להמשך |
||||
|
ללמוד הלכות בכל יום
זאת תורת האדם אשר חננו ה' דעת, להיות
יודע ספר זאת תהיה תורה לשמה, דהיינו כשהיא
לשמר ולעשות ולקיים, ולכן לא יעבר מלהיות לומד
מדי יום ביום הלכות פסוקות לדעת את אשר יעשה, כי אשר אינם יודעים דינים
בחשכה יתהלכו ובכל צואה יתלכלכו והיה העקב למישור הלוך וחסור ושגגת
תלמוד למי שהיה יכול ללמד עולה זדון. הנה כי כן למוד שלחן ערוך ארח
חיים עם כל הפוסקים אחרונים הוא חיוב לעסק בהם מדי יום ביום כמו תפלה
ותפלין, וכן שאר דינים הנצרכים לכל אדם.
פלא יועץ - דינים |
||||
|
מי אל כמוך
מוֹרֶה עַל הֱיוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ נֶעֱלַב, סוֹבֵל עֶלְבּוֹן מַה שֶׁלֹּא יְכִילֵהוּ רַעְיוֹן הֲרֵי אֵין דָּבָר נִסְתָּר מֵהַשְׁגָּחָתוֹ בְּלִי סָפֵק, וְעוֹד אֵין רֶגַע שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָאָדָם נִזּוֹן וּמִתְקַיֵּם מִכֹּחַ עֶלְיוֹן הַשּׁוֹפֵעַ עָלָיו, וַהֲרֵי תִּמְצָא שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חָטָא אָדָם נֶגְדּוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע מַמָּשׁ שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע קִיּוּמוֹ וּתְנוּעַת אֵבָרָיו, עִם הֱיוֹת שֶׁהָאָדָם חֹטֵא בַכֹּחַ הַהוּא לֹא מְנָעוֹ מִמֶּנּוּ כְּלָל אֶלָּא סוֹבֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶלְבּוֹן כָּזֶה לִהְיוֹת מַשְׁפִּיעַ בּוֹ כֹּחַ תְּנוּעוֹת אֵבָרָיו, וְהוּא מוֹצִיא אוֹתוֹ כֹּחַ בְּאוֹתוֹ רֶגַע בְּחֵטְא וְעָוֹן וּמַכְעִיס וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל. וְלֹא תֹאמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְנוֹעַ מִמֶּנּוּ הַטּוֹב הַהוּא ח"ו שֶׁהֲרֵי בְכֹחוֹ בְּרֶגַע כְּמֵימְרָא לְיַבֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו כְּעֵין שֶׁעָשָׂה לְיָרָבְעָם, וְעִם כָּל זֹאת שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדוֹ לְהַחְזִיר הַכֹּחַ הַנִּשְׁפָּע הַהוּא וְהָיָה לוֹ לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁאַתָּה חֹטֵא נֶגְדִּי תֶּחֱטָא בְּשֶׁלְּךָ לֹא בְשֶׁלִּי, לֹא מִפְּנֵי זֶה מָנַע טוּבוֹ מִן הָאָדָם אֶלָּא סָבַל עֶלְבּוֹן, וְהִשְׁפִּיעַ הַכֹּחַ וְהֵטִיב לְאָדָם טוּבוֹ. הֲרֵי זֶה עֶלְבּוֹן וְסַבְלָנוּת מַה שֶׁלֹּא יְסֻפָּר . תומר דבורה לרבי משה קורדוברו זצוק"ל - כ"ג תמוז |
||||
|
קצת מאמץ אמר שלמה המלך ע''ה החכם באדם ''מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה'' ופירושו: אדם שהתאמץ והשתדל בכל כוחו לעבוד את השם וללמוד תורה, ולא משנה כמה הספיק, אם מעט ואם הרבה, הרי הוא יכול לנוח על משכבו לאחר מאה ועשרים שנה. ומכוון שתורת ה' תמימה משיבת נפש ומחכימת פתי חייב כל אחד להתמיד בלימוד ולא להתיאש גם אם אינו מבין וקולט, יתעקש בזה ולא ירפה, ויתחזק בתפילה למי שהחכמה שלו שיפתח ליבו ושכלו בתורה הקדושה. כמו שאמר דוד המלך ע''ה ''גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך'' (תהילים קיט יח). בני בנימין על מסכת אבות |
||||
|
מתוך הצרה עצמה ("ממנה") צומחת הישועה כשהאדם נתקל בצרה ובדבר מעיק, עליו לזכור כי הקב"ה הוא תכלית הטוב, ואין רע יורד מלמעלה. ברור שגם הצרה והמצוקה טומנת בתוכה טוב נעלה, ותפקידנו להפיק מתוך הצרה עצמה את נקודת האור ואת הטוב הטמון בה. הגישה הזאת לדברים היא עצמה מסייעת להפוך את ה'צרה' ל'צֹהר'. להמשך |
||||
|
סם חיים אם פעם לא הבנו מה
הביאור בדברי חז''ל שהתורה נקראת ''סם חיים'', היום לדאבוננו רואים אנו בצד
השלילי מהו כוחו של ''סמא דמותא'', הכיצד מי שמכור להם אין נחשב אצלו שום תאווה
אחרת בעולם, ואין לנגד עיניו אלא את ''מנתו'' סמא דמותא, והרי מידה טובה מרובה
ממידת פורענות פי חמש מאות. |
||||
|
תיקון לעוון פגם הברית מובא בספר קב הישר פרק נח "צריך האדם לתקן הפגם שחטא בבריתו בחטא הוצאת שכבת זרע לבטלה. על כן צריך למהר בתשובה ואף אם חטא הרבה פעמים - הקב"ה הוא מלך רחמן, והוא מקבל תשובת השבים בכל לב, "ומודה ועוזב ירוחם" (משלי כח-יג) ומוסיפין לו יראה וקדושה. נמצא עושה שתי פעולות: אחת- שעוונותיו מכופרים. ושנית - שיורש עולם הבא. באופן ובתנאי כשאוחז בתורה ולומד בהתמדה , ויקבע עיתים לתורה הן ללמוד בעצמו והן ללמוד עם אחרים. ואם אינו יכול בעצמו, אזי על כל פנים יקבע עיתים לשמוע דברי תורה. כי לאחר מיתת האדם, אם יש לו זכות יבוא למדרגה למעלה ושם לא יעסוק לא באכילה ולא בשתיה ולא במשא ומתן, כי אם בעסק התורה. ומי שהוא אוהב לשמוע דברי תורה בעולם הזה, יזכה לשמוע דברי תורה מפי עתיק יומין לעולם הבא וכו' . על כן כל מי שנכשל בעוון קרי יהיה זריז בדברי תורה. ומביא בפירוש קב ונקי בשם הספר אגלי טל בהקדמה תיקון הברית תלוי ביותר בלימוד התורה , וביותר בלימוד התורה בעיון . |
||||
|
משא ומתן באמונה ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת''ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר {ישעיה מט-ג} ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת''ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר {יחזקאל לו-כ} באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו. (יומא פו)
|
||||
|
שיחת טלפון מהקב"ה
מי לא רוצה שהקב''ה, אדון העולם, מלך מלכי
המלכים, ישתבח שמו לעד, ידבר אתו? אמנם לא בדרגת הנביאים שהיו קדושים,
זכים וטהורים, אבל המעשים והמאורעות העוברים על יהודי בכל יום, הרי הם
כעין ''שיחת טלפון'' מהקב''ה, לעוררו ברמזים שיבין מה הקב''ה שואל
ממנו. ואמרו חז''ל (בברכות ה.): אם רואה אדם שיסורין באים עליו, יפשפש
במעשיו. כל דבר שעובר על כל אחד ואחד מאיתנו, בין שנדמה בעינינו כדבר
גדול ובין שנדמה לנו כדבר קטן, הרי הוא מכוון בהשגחה מלמעלה. והמבין
מפשפש במעשיו, ודורש וחוקר היטב לדעת מה הקב''ה מרמזו.
להמשך |
||||
|
אתה חנווני או ירא שמים ? אומר הסבא מקלם זצ"ל ישנם ראשי ישיבות חנוונים, ישנם משגיחים חנוונים. מה הפירוש ? יש ראש ישיבה יש לו מוח חריף הוא למד ויש לו הרבה ידיעות בתורה, הוא מוכר לך תורה. אבל המרחק בינו לבין התורה כרחוק מזרח ממערב. התורה היא לא הופכת אותו להיות בן תורה ממש. להמשך |
||||
|
לשנן ולחזור על הלימוד נוֹדַע מַה שֶּׁדִּמּוּ חֲזַ"ל דִּבְרֵי תּוֹרָה לִתְאֵנָה, מַה תְּאֵנָה כָּל זְמַן שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בָּהּ מוֹצֵא בָּהּ תְּאֵנִים, כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה צָרִיךְ הָאָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ תָּדִיר. וּבַגְּמָרָא שָׁם (נד:) אָמְרוּ, אָמַר רַב שֵׁזְבִי מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה, מַאי דִּכְתִיב לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה וְגוֹ', וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י שָׁם, מִי שֶׁלּוֹמֵד וְגוֹרֵס מְעַט מְעַט וּמְחַזֵּר עָלָיו פְּעָמִים הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּפִיו, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וְלוֹמֵד תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ להמשך |
||||
|
עושה עושר
ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל'' (ירמיה יז יא).
|
||||
|
עַל
שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב: |
||||
|
במעלת העוסק בתלמוד תורה חמש מעלות הן לעוסק בתורה, ובכולן יש לו שכר בעולם הזה ולעולם הבא. ואע"פ שאין אדם יכול להשיג ולדעת גורל הטובה הבאה לתלמידי חכמים העוסקין בתורה, אפילו הכי אלו החמש מעלות הן נראין מיד ומבוארים וידועים לכל אדם. להמשך |
||||
|
לחבר את היום והלילה בתלמוד תורה הביא רבינו יוסף חיים זצוק"ל ע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל שיש לחבר את היום והלילה בתלמוד תורה . ועל כן יש לאדם להיות ער לפני עלות השחר, ויעסוק בתורה לפחות חצי שעה קודם עלות השחר. וזה שכתוב אעירה שחר אני מעורר השחר. וחבור זה של לילה ויום יזהר בו גם בערב בסוף היום עם הלילה בעסק התורה. בן איש חי שנה א' פרשת וישלח |
||||
|
קביעת עיתים לתורה כֵּן מַמָּשׁ לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא סוֹעֵד אֶת נֶפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וְאִם לֹא יִלְמֹד אֵיזֶה יָמִים, וְכָל שֶׁכֵּן שָׁבוּעַ שָׁלֵם, נֶחֱלֶשֶׁת עַד מְאֹד, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר עַד מְאֹד, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֶת הַקְּבִיעוּת אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. וּלְבַד שֶׁזֶּה הוּא הֶזֵּק לַיּוֹם הַשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי שֶׁאַחַר זֶה, כִּי קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁגַּם בָּהֶם לֹא יִלְמֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל בִּמְלִיצַת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֶרֶת: ''אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם, יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךְ''. וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד אַחַר כָּךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ מֵחָדָשׁ וְלִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה. להמשך |
||||
|
התורה מצלת מן היסורים והפגעים בשני העולמות כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִסּוּרִין בְּדֵלִין מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ה' ז'}: ''וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף'', וְאֵין עוּף אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ''ג ה'}: ''הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ''. וְאֵין רֶשֶׁף אֶלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ל''ב כ''ד}: ''מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵּי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי''. וְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: אִם רָאִיתָ שֶׁיִּסּוּרִין מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין עָלֶיךָ, רוּץ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וּמִיָּד הַיִּסּוּרִין בּוֹרְחִין מִמְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיה כ''ו כ'}: ''לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ'' וְגוֹ'. וְלִפְעָמִים מַצֶּלֶת אוֹתוֹ, גַּם אִם נִתְחַיֵּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קדֹשִים, אִם נִכְשַׁל אָדָם בַּעֲבֵרָה וְכוּ', מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה לָמוּד לִקְרוֹת דַּף אֶחָד יִקְרָא שְׁנַיִם, להמשך |
||||
|
מה כדאי ללמוד יותר הלכות או דף היומי ? זה ששנינו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא (מגילה כח:), היינו הלכות פסוקות. ורק תלמיד חכם שלומד תשע שעות ביום, ילמוד תלמוד עם פירוש רש"י ותוספות, הואיל ויש לו פנאי גדול ללימוד תורה, אבל בעלי בתים שאין להם פנאי ללמוד יותר משלש וארבע שעות ביום, לא ילמדו בהם תלמוד לבד, אלא גם פוסקים. להמשך |
||||
|
ובלכתך בדרך כשאתה
הולך לאיזה מקום או נוסע ברכב אפילו כשאתה מחכה בתחנה לאוטובוס שיגיע, אל
תתבטל . |
||||
|
תלמוד תורה בשבת העונג בשבת הוא להביאנו לשמחה שתביאנו להתרוממות הנפש לידבק בה', אם כן עונג הגוף בשבת הוא כאמצעי למטרה - התרוממות הנפש ודביקותה בבורא. אם כן אם השבת מקור הברכה לעניני החומר בכל עסקינו בשבוע בגלל היותנו מכבדים את האמצעי למטרה שהוא עונג הגוף בשבת, על אחת כמה וכמה שנבורך ממקור הברכה - שבת - על המטרה שהיא התרוממות הנפש בכל השבוע להתברך בהצלחה בתורה ודביקות בה', ולכך ככל שירבה בשבת בתורה ודביקות כן יזכה לכל השבוע להצלחה מרובה בעבודתו הרוחנית. להמשך |
||||
|
מעלת לימוד בספר הזוהר הקדוש לימוד ספר הזהר נשגב מאד לטהר ולקדש הנפש, ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה הוא חשוב לפני הקדוש ברוך הוא, כדכתיב (שה''ש א ד) ודגלו עלי אהבה. פרשו רבותינו ז''ל (שהש''ר ב) ודלוגו עלי אהבה. הא למה הדבר דומה, לתינוק קטן שאינו יודע דבר ומדבר חציין של תיבות בלעגי שפה ואביו ואמו יצחקו לו ישמחו לקולו, כך יושב בשמים ישחק וישמח כשהאיש הישראלי יש לו חבה בתורה ורוצה ללמוד, אך אין דעתו משגת, או אין לו מי שילמדנו ולומד כמה שיודע, בודאי עושה נחת רוח ליוצרו ובא בשכרו. הנה כי כן אין מקום פטור למי שאינו יודע ללמוד אין טענה זו פוטרתו ליום הדין כי יכול הוא ללמוד כמו שיודע. ונהי שבלמוד המשניות והכ''ד יש דעות שצריך להבין לפחות מהו הענין שלומד, אבל בלמוד תהלים וזוהר הקדוש, אפילו באין מבין כלל חשוב ומקובל ומרוצה לפני ה'. להמשך |
||||
|
מידת הביטחון וקביעת עיתים לתורה בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה''. מִתְּחִלָּה הִזְהִיר אֶת הָאָדָם בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן וְאַחַר כָּךְ עַל עֲשִׂיַּת הַטּוֹב, כִּי הוּא כִּיסוֹד חָזָקּ, שֶׁיּוּכַל לְהִבָּנוֹת עָלָיו כָּל בִּנְיָן. לְמָשָׁל, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה צִוְּתָה אוֹתָנוּ שֶׁנִּזָּהֵר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה תָּמִיד, וּלְפָחוֹת בִּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה, וְכֵן בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה, וְכַדּוֹמֶה מֵעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת, אֲשֶׁר יֵרָאֶה לִכְאוֹרָה הֶפְסֵד לָאָדָם עַל יְדֵי זֶה בְּמָמוֹנוֹ. להמשך
|
||||
|
||||
|
אין לך מצווה בכל המצוות שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה רק תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, לפי שהתלמוד מביא לידי מעשה .ומה שאמרו "תלמוד תורה כנגד כולם" (פאה פ"א מ"א) זה הלומד על-מנת ללמד , לשמור ולעשות ולקיים ומפני קביעתו של תורה אינו יכול לקיים כל המצוות, ובשעה שאינו לומד עושה כל מה שיוכל לעשות, ובזה מראה דעתו שחפץ בעשיית המצווה, ואז תלמוד תורה כנגד כולם, כי כשהוא לומד המצווה וחפץ לקיימה אז יש לו שכר כאלו קיימה להמשך
|
||||
|
ובא וראה גודל מעלתם של המחכים, שאמרו (בילקוט צפניה רמז תקס''ז) וז''ל דבר אחר (זכריה ט) גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבא לך, זה שנקרא מלך שעתיד הוא למלוך על דורות הראשונים (בעת תחיית במתים) ועל דורות האחרונים, והקדוש
ברוך הוא מכריז להם לכל צדיקי דור ודור, אמר להם "צדיקי עולם אף על פי
שדברי תורה חביבים הם עלי שחיכיתם לתורתי ולא חיכיתם למלכותי (ופי'
בזאת לא יפה עשיתם שחיכיתם לתורתי ולא חיכיתם למלכותי), שבועה היא לפני
שכל שחיכה למלכותי אני בעצמי מעיד בו לטובה", שנאמר (צפניה ג) לכן חכו
לי נאם ה' ליום קומי לעד,
אבילים שנצטערו עמי על ביתי החרב ועל היכלי השמם, עכשיו אני
מעיד בהם שנאמר (ישעיה וו) את דכא ושפל רוח, אל תהיה קורא את דכא אלא
אתי דכא, אלו אבילי ציון שהשפילו את רוחם ושמעו את חרפתם ושתקו ולא
החזיקו טובה לעצמם. |
||||
|
איך זוכים ללמוד תורה בחשק ובהתמדה? שכדי לזכות לאהבת והתורה ולחשוק בה, נצרך להשקיע בה עמל ויגיעה, ולבסוף יאהב את התורה למאד, ולא כמו שחושבים ההמון שמה שאין לאדם חשק ללמוד הוא מפני שאין לו אהבת התורה, שהרי וכי מי נולד עם אהבת תורה מאליו, הלא זהו דבר שצריך לקנותו בעמל אלא כאמור, להפך הוא הנכון להמשך
|
|
צור קשר: raktora@walla.co.il |
|
חדש - חוק לישראל השלם לפרשת השבוע לחץ כאן |
|
|
|
תיקונים לפגם הברית |
|
מובא בספר קב הישר פרק נח "צריך האדם לתקן הפגם שחטא בבריתו בחטא הוצאת שכבת זרע לבטלה. על כן צריך למהר בתשובה ואף אם חטא הרבה פעמים - הקב"ה הוא מלך רחמן, והוא מקבל תשובת השבים בכל לב, "ומודה ועוזב ירוחם" (משלי כח-יג) ומוסיפין לו יראה וקדושה. נמצא עושה שתי פעולות: אחת- שעוונותיו מכופרים. ושנית - שיורש עולם הבא. באופן ובתנאי כשאוחז בתורה ולומד בהתמדה , ויקבע עיתים לתורה הן ללמוד בעצמו והן ללמוד עם אחרים. |
|
כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א |
|
רק בשמחה
כתב מרן החיד"א ישתדל מאוד שכשעושה מצווה או לומד תורה יהיה בשמחה גדולה מאלפי זהב וכסף על שזכה ללמוד בתורה או לקיים מצוותו יתברך, ובודאי שזה ימשיך עליו קדושה יתרה. והגיד רבינו האר"י זצ"ל, כי לא זכה לכל חכמתו הרמה ונפלאה כי אם ע"י השמחה הגדולה שהיה שמח בלימוד ובמצוות לאין קץ. מורה באצבע |
|
אין לך מצווה בכל המצוות שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה רק תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, לפי שהתלמוד מביא לידי מעשה .ומה שאמרו "תלמוד תורה כנגד כולם" (פאה פ"א מ"א) זה הלומד על-מנת ללמד , לשמור ולעשות ולקיים ומפני קביעתו של תורה אינו יכול לקיים כל המצוות, ובשעה שאינו לומד עושה כל מה שיוכל לעשות, ובזה מראה דעתו שחפץ בעשיית המצווה, ואז תלמוד תורה כנגד כולם, כי כשהוא לומד המצווה וחפץ לקיימה אז יש לו שכר כאלו קיימה להמשך
|
|
במעלת העוסק בתלמוד תורה
חמש מעלות הן לעוסק בתורה, ובכולן יש לו שכר בעולם הזה ולעולם הבא. ואע"פ שאין אדם יכול להשיג ולדעת גורל הטובה הבאה לתלמידי חכמים העוסקין בתורה, אפילו הכי אלו החמש מעלות הן נראין מיד ומבוארים וידועים לכל אדם. להמשך
|
|
המשתתף בשיעור תורה כל המשתתף בשיעור תורה, ושומע דרשה מפי החכם במוסר ובאגדה, ועונה "אמן יהא שמיה רבה" על הקדיש שלאחר הדרשה, מוחלים לו על כל עונותיו, ומבטלים מעליו גזירות קשות ורעות . להמשך |
|
שיחת טלפון מהקב"ה מי לא רוצה שהקב''ה, אדון העולם, מלך מלכי המלכים, ישתבח שמו לעד, ידבר אתו? אמנם לא בדרגת הנביאים שהיו קדושים, זכים וטהורים, אבל המעשים והמאורעות העוברים על יהודי בכל יום, הרי הם כעין ''שיחת טלפון'' מהקב''ה, לעוררו ברמזים שיבין מה הקב''ה שואל ממנו. ואמרו חז''ל (בברכות ה.): אם רואה אדם שיסורין באים עליו, יפשפש במעשיו.
כל דבר שעובר על כל אחד ואחד מאיתנו, בין שנדמה בעינינו כדבר
גדול ובין שנדמה לנו כדבר קטן, הרי הוא מכוון בהשגחה מלמעלה. והמבין
מפשפש במעשיו, ודורש וחוקר היטב לדעת מה הקב''ה מרמזו.
להמשך
|
|
קביעת עיתים לתורה איתא בגמרא היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני השכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון להמשך |
|
איך זוכים ללמוד תורה בחשק ובהתמדה? שכדי לזכות לאהבת והתורה ולחשוק בה, נצרך להשקיע בה עמל ויגיעה, ולבסוף יאהב את התורה למאד, ולא כמו שחושבים ההמון שמה שאין לאדם חשק ללמוד הוא מפני שאין לו אהבת התורה, שהרי וכי מי נולד עם אהבת תורה מאליו, הלא זהו דבר שצריך לקנותו בעמל אלא כאמור, להפך הוא הנכון להמשך
|
|
במעלת התפילה והעוסק בתורה הרוצה שתפלתו תתקבל יקפיד להתפלל בבית הכנסת, וישתדל לעסוק בתורה, שכל הפותח פיו בתורה ובתפלה נעשים לו כל חפציו, וכן כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם, ומאריכין ימיו ושנותיו להמשך
|
|
ללמוד מוסר בכל יום סגולת למוד ספרי המוסר, לעורר את הלב, כי יתן האיש את רוחו במה שהוא לומד וירצה להתעורר, ולומד על מנת לקים, לשמר ולעשות בודאי הדברים עושים פרות, ורוח נכון יתחדש בקרבו. להמשך |
|
|
צור קשר רק תורה