|
שיחת טלפון מהקב''ה
מי לא רוצה שהקב''ה, אדון העולם, מלך מלכי המלכים, ישתבח שמו לעד, ידבר אתו?
אמנם לא בדרגת הנביאים שהיו קדושים, זכים וטהורים, אבל המעשים והמאורעות
העוברים על יהודי בכל יום, הרי הם כעין ''שיחת טלפון'' מהקב''ה, לעוררו ברמזים
שיבין מה הקב''ה שואל ממנו. ואמרו חז''ל (בברכות ה.): אם רואה אדם שיסורין באים
עליו, יפשפש במעשיו. כל דבר שעובר על כל אחד ואחד מאיתנו, בין שנדמה בעינינו
כדבר גדול ובין שנדמה לנו כדבר קטן, הרי הוא מכוון בהשגחה מלמעלה. והמבין מפשפש
במעשיו, ודורש וחוקר היטב לדעת מה הקב''ה מרמזו.
מאושר המאמין המבין שפה קדושה זו, לפי שהקב''ה המוכיחו, מעצב בזה את דמותו
הרוחנית, ישתבח שמו לעד. והאינו מבין, יש לו בעיה, והוא צריך להתפלל ע''ז לבורא
עולם, שיזכהו להבין את הנהגתו עמו.
ראוי לציין מש''כ מרן הגרי''ח זצוק''ל בספר ''בן יהוידע'' (ברכות ג.), על ההבדל
בין ''הולכי דרכים'' ו''עוברי דרכים''. שהולכי דרכים אלו צדיקים ותמימים שאינם
מקפידים על עיכובים ועל מעכבים הצצים בדרכם וגורמים להם להשתהות יותר בדרך. אלה
מאמינים כי ''מהשם מצעדי גבר כוננו'', והכל נעשה בהשגחה פרטית מאת ה'. ועוברי
דרכים אלו המוני העם, הממהרים בהילוכם כדי להגיע למחוז חפצם. ומפורש ב''חק
לישראל'' (דברים מוסר יום ב): למה חטא בלעם הרשע שאמר: ''חטאתי כי לא ידעתי''
כו' - על שלא ידע במה חטא... וכך אמר: ''חטאתי שלא שמתי לב לדעת. שלא פשפשתי
וחקרתי באיזה עוון הוא''. רוצה לומר, אם האתון לא הולכת, ודאי יש סיבה לכך
מהשמים.
על זו הדרך, אם המכונית לא נדלקת והזמן אץ-רץ לו, יאמין שזה מכוון בהשגחה
מלמעלה. ואם בדרך רמזור אדום ומתעכב זמן מה, אשריו אם יגיע לדרגת ''הולכי
דרכים'' ויאמין שהקב''ה עוצר אותו דקה אחת, ולהולכי דרכים ה''ז דקה של אמונה!!!
ומרגישים קרבת ה' ואינם כועסים ולא מקפידים. אדרבא, רואים זאת כהזדמנות לנוח
מעט מעמל הדרך.
הולכי הדרכים ודאי הוא שאינם עוברים ברמזור אדום, אפילו כשאין בכביש מכוניות
וגם אין שוטר בסביבה, זאת מכמה סיבות.
הסכנה קרובה, ח''ו, ומקרא מלא: ''רק הישמר לך ושמור נפשך מאד'' (ועיין חו''מ
סי' כז). וכבר אמרו שעדיף להפסיד רגע בחיים מלהפסיד חיים ברגע (ועיין ''תולדות
איש מצליח'').
לפעמים זה חילול השם בעיני בני- אדם.
עתים זה משפיע על צעירים יותר ללמוד ממנו לעשות כמותו. והם, בלאו הכי, אינם
אחראים כ''כ, והוא הגורם.
מפסיד בכך את הזכות הגדולה להיות מ''הולכי דרכים'' בהשגחה פרטית.
להרגיש קירבת ה' גם ברחוב, במקום ההומה והסואן ביותר, פירושו, שכל המקרים
העוברים על האדם הם כעין שיחות והרצאות לחיזוק האמונה, ב''שיחת טלפון'' חינם
מהקב''ה. לבעל אמונה בהשגחה פרטית, תענוג לעצור באדום! [את חובת המצות לראות
כזכות, הוא ממש להתענג על ה'!].
כששלח יוסף הצדיק את אחיו להודיע לאביו שעוד יוסף חי, אמר להם: ''אל תרגזו
בדרך''. פרש''י: ''אל תפסעו פסיעה גסה''. ביאר בספר ''אמרי חן'' (ח''א עמוד
300), שיוסף הצדיק ביקש בזה ללמד את אחיו הנהגת חיים עפ''י האמונה התמימה, והוא
עפימש''כ במסכת ברכות (מח:): למה עיכבו הנערות את שאול המלך זמן מה והאריכו
עימו בדיבור? - לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלוא נימה, ועדיין לא הגיע
זמן שאול למלוך, לכן היה עליו להתעכב עוד מעט. ואמר להם יוסף, שמה שסבל יעקב
אע''ה עשרים ושתיים שנים, שלא ראה את בנו, הוא עפ''י גזרה משמים, ואף אם תמהרו
לרוץ ותפסעו פסיעה גסה להגיע מהר יותר להודיע ליעקב שיוסף חי, לא תשיגו בכך את
המטרה ולא תקצרו בזה את הזמן, שהקציבה ההשגחה ליעקב להיות שרוי בצער. מה גם
שהוא ''המכין מצעדי גבר'', ישתבח שמו לעד, אם כן, מה יש למהר כ''כ?.
אשרי האיש המבין זאת.
עבד ה' לרב הגאון חיים רבי |
|