לשמור על כבודו של הרב

ותלמידי חכמים

אמרו חז''ל: ''לא חרבה ירושלים אלא על שביזו בה תלמידי חכמים''. וכל תלמיד חכם בדורו הינו באותו ערך של תלמיד חכם בדורות קודמים, ואוי לנו אם נחשדם בנגיעות ובפניות ונביט בהם כאל אחד האדם, שהרי אם ראשונים כמלאכים וכו'. ובכל דור יש סייעתא דשמיא לתלמידי החכמים האמיתיים שבדור להנהיג את הדור על דרך האמת, וחייבים לשמוע להם כמו ששמעו ישראל למשה רבנו ע''ה, כמובא בספרים.
ועל זה נאמר: ''כל הגדול מחבירו, יצרו גדול ממנו'' - להכשילו בעוון הנורא של זלזול בתלמיד חכם. להיותו כמצליח בתורה, בנקל מחשיב עצמו במעמד גדולי תורה לחלוק ולהביע דעתו נגדם, רחמנא ליצלן.
אוי לנו שכך עלתה בימינו, ''בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי''. כמה מבני התורה שחונכו וגודלו והתרוממו, לבסוף פשעו ברבותיהם. והזהיר במורא ובכבוד תלמיד חכם, יזכה להיות הוא עצמו תלמיד חכם, ובניו וחתניו כמו כן. בים דרך - שמות
 

יש להיזהר מאד שלא לפגוע לבייש או להעליב שום אדם בעולם ואפילו בעל עבירות. והרבה הלכות והנהגות נכתבו בתורה רק כדי שבעלי עבירות לא יתביישו (עי' סוטה לב:), ואם כך נזהרים לא לבייש בעל עבירה, על אחת כמה וכמה סתם אדם, ואין צריך לומר שקל וחומר הדברים לגבי תלמיד חכם.
 

במיוחד יש להיזהר לא לפגוע בתלמידי חכמים ואברכים ובני תורה, שפגיעה בהם היא בזיון כבוד התורה ואין כבודם מחול (קידושין לב.), ויש בזה סכנה גדולה (אבות פ''ב מ''י), והקדוש ברוך הוא תובע את עלבונם (ברכות יט.).

 ומי שפוגע בכבוד תלמיד חכם נקרא אפיקורוס (סנהדרין צט סע''ב).
ועל אחת כמה וכמה גדולי ישראל, שדינם כדין רבו מובהק גם אם לא למד ממנו תורה מעולם (יו''ד רמד, י), שצריך להיזהר בכבודם מאד. הנהגות - אהבת ישראל
 

ישנם לצערנו אנשים שמכונים ''דתיים'' שלקחו לעצמם תואר של פרשנדתא ומביעים דעתם או יותר נכון חוסר דעתם בנושאים מנושאים שונים למה כך ולמה אחרת? ומהרהרים בקול אחרי הנהגה של רב פלוני או רב אלמוני למה עשה כך ואיך הוא אומר כך. עפרא לפומייהו. מי שמך לשר ושופט להביע דיעה על גדולי ישראל שמוסרים נפשם על כלל ישראל?? עיני העדה אשר לאורם הולכים במשך למעלה משלושת אלפים, שנים ופתאום קמים אנשים שלא יודעים הלכה אחת שמעולם לא ראו צורת אות בגמרא, מפזרים בוץ ורפש על חכמי ישראל. אוי להם מיום הדין ומיום התוכחה, גהינם כלה ועונשם אינו כלה. אמר רב כל המבזה ת''ח אין רפואה למכתו, הגמרא בפרק ''חלק'' אומרת אפילו אמר בזלזול הני רבנן, או מה מועילים ת''ח הרי לעצמם הם לומדים, הרי זה אפיקורס ואין לו חלק לעולם הבא. בעניין כבוד ת''ח וכמה שבשמיים מקפידים בכבודם, וחומר המזלזל חס ושלום בתלמידי חכמים נביא בע''ה כמה עובדות ודברי הגמרא הקדושה (ליקטתים מהספר הנפלא עבד לעבדי ה' ומאחרים):
 

במסכת ברכות דף יט' מסופר מעשה באדם שזלזל בכבודו של מר שמואל אחר מיתתו, מיד נפל קנה מהשמיים ובזע את מוחו ונהרג במקום, הבן איש חי בספר בנייהו על הש''ס מפרש שהיה זה קיסם ואין בו שיעור להמית כדי שלא יאמרו מקרה הוא!!
 

הגמרא במסכת מכות אומרת אלו האנשים הטיפשים שעומדים בפני ספר תורה ולא עומדים בפני תלמיד חכם. ומעשה בנגר אחד שעשה פעם תיק מעץ עם פיתוחי חותם עבור ספר תורה, וכשהביא אותו לסופר שישים בו את הספר תורה כל האנשים ברחוב התקהלו סביבו והחלו לנשק את תיק העץ ולבקש בקשות ומי שברך וכו' מהנגר עצמו. וכל מה שהצטדק שזה רק תיק בלי הספר תורה לא הועיל: ואילו תלמידי חכמים שנקראים דרופתקי דאורייתא, כל גופם קדוש בקדושת ספר תורה. על אחת כמה וכמה שצריכים אנו לכבדם ולקום לכבודם. שהרי ס''ת זה חמישה חומשי תורה, ואילו תלמיד חכם זה בבלי וירושלמי, הרמב''ם, ראשונים, ואחרונים, וכל התורה וההלכות מסודרים אצלו בצורה חיה. ועוד שספר תורה זה דבר דומם ואילו תלמיד חכם הוא בעל רגשות, ועל אחת כמה וכמה שצריך להיזהר ברגשותיו. בני בנימין - פרקי אבות

       רק תורה © כל הזכויות שמורות