מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות  ?

שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה הלילה הזה כלו מצה .

ידוע שהחמץ רומז לגאוה וכוח , והמצה רומזת להכנעה והתבטלות . בכל השנה נדרש מהאדם השתדלות ולעשות את אשר בכוחו בתורה ומצוות וכפי השתדלות זוכה לסיוע מן השמים , אולם כאשר הוא זונח את התורה ומצוות וממתין שמן השמים יאירו לו הארה רוחנית ויעלוהו למדרגות בעבודת ה' , בודאי לא יזכה לכלום , ורק כשיעשה המוטל עליו יזכה למדרגות גבוהות בתורת מתנה חלף עבודתו .

אולם בעם ישראל במצרים ראינו דבר פלא , שהרי היו במ''ט שערי טמאה , ערומים מהתורה ומצוותיה , וכנאמר ואת ערום ועריה , ופסח ודלג הקדוש ברוך הוא על כל מדרגות הטמאה , ויתר כביכול הקדוש ברוך הוא על תביעתו מן האדם להשתדל בעצמו כיכלתו , והעלה לעם ישראל מטמאה לטהרה , בפסיחה ודלוג על אתערותא דלתתא שלהם , ובתורת מתנה העלם למדרגות נפלאות עד שתוך מ''ט יום יצאו מכל מדרגות טמאתם ועלו למ''ט שערי קדשה עד לשמע דברי ה' פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש . וזהו שאומר כאן :

מכל הלילות - כל הימים והזמנים , אין מתנות ברוחניות , - תעבוד תקבל - לא תעבוד לא תקבל , ותקבל אמנם מתנות אולם רק כפי עבודתך , שהרי כל עבודת האדם ברוחניות תחלתה עבודה וסופה מתנה כי אלמלי הקדוש ברוך הוא עוזר לאדם לנצח את יצרו אין האדם יכול לו , ואם כן בכל הזמנים אנו אוכלים כלומר נוהגים בחמץ - שהוא רמז להשתדלות וכח , ומצה - שהיא בחינת מתנה למעלה מההשתדלות , שעובדים משתדלים כפי כחנו ולבסוף זוכים למתנה , אולם פסח כלו מצה , כלו מתנה שעל אף שהיינו ערומים בתורה ומצוות ומצדנו לא היתה שום השתדלות , לפנים משורת הדין חלצנו הבורא מכל כחות הטמאה והחיצונים שהיו סובבים אותנו והעניק לנו במתנה גמורה בחינת מצה הרומזת לחסר השתדלות וכח ובכל זאת קרבנו המקום לעבודתו .

שבכל הלילות אנו אוכלים שאר . ירקות הלילה הזה מרור

על דרך הנ''ל , בכל ימות השנה עוד יכול האדם לחשב ולהתענג על הצלחתו במעשיו הטובים והשתדלותו בהן כפי כחו , ולזכר פרותיו הטובים שעשה בתורה ומצוות שהם בחינת ירקות ופרות מתוקים וטובים , אולם הלילה הזה - כשאנו משחזרים את אותה תקופת גלות מצרים אין לנו מה לזכר ממעשינו הטובים . הכל היה מרור , היינו פגועים בגוף ונפש , ירידה גופנית ונפשית , שקועים וטמועים בטמאת מצרים , ואין לנו להזכר בשום מתיקות , אלא במרירות בלבד , ולכן מובן גם הגרסא שיש בהגדות והלילה הזה ''כלו מרור'' , שהוא לכאורה לא מובן וכי אין אוכלים בלילה זה גם שאר ירקות , אלא לרמז למה שאמרנו .

שבכל הלילות אנחנו אוכלין ושותין בין יושבין ובין מסבין והלילה הזה כולנו מסובין

בכל הזמנים נתן עוד לאדם לחשב שהוא מרומם את עצמו ומשיג השגים בכחות עצמו , ובהשתדלותו רואה תוצאות , ואף שמאמין ומבין הנהו שאת תוצאות הצלחתו ושגשוגיו בעסקיו או כמו כן את נצחון היצר הרע וכחות הטמאה יש ליחס רק להבורא המסיע אבל מכל מקום מאחר וסוף סוף משתדל ומתאמץ ככל אשר ביכלתו , אזי , במקרה הטוב רואה בהצלחתו סיעתא דשמיא בלבד , כלומר סיוע משמים לאחר שעשה הוא את המוטל עליו , ולפעמים גרוע יותר , מיחס את מלא הצלחתו להשתדלותו כי רואה שהסבות להצלחתו היו טבעיים ומקריים בלבד . ורק לפעמים כשרואה נסי שמים בלבד , שרואה שנושע עם כל חסר הסבות והאפשריות לעזר לעצמו אז לא נשאר לו אלא רק ליחס להבורא את מלא הצלחתו . וזהו שאומרים : שבכל השנה אנו פעמים יושבין באפן זקוף ויש לנו מקום לטעות וליחס את הצלחתנו לכחותינו , ופעמים מסובין בשכיבה שאין בכחנו לעזר לעצמנו ולא נשאר לנו ליחס לעצמנו שום נצחון והשג, אולם הלילה הזה - ליל פסח כולנו מסובין , אין לנו מה ליחס לעצמנו שום השג להוצאת עצמנו ממצרים , כולנו מסובין הינו מחסרי סבות מכל וכל , להיותנו עבדים מחסרי כח גוף ונפש , ולא צפינו לראות מעצמנו איזושהי ישועה , ואפילו השתדלות מטעה לא היתה לנו ולא היה מקום אפילו לטעות , ולא נשאר לנו אלא להודות שרק אצבע אלהים היא שהושיעתנו .

וזאת , הן בישועה הגשמית שיצאנו משעבוד הקשה לרוחה ומחשך לאור גדול , ולעשר רב , והן בישועה רוחנית שקבלנו במתנה וללא השתדלות השגים רוחניים עד להיותנו מגיעים למ''ט שערי קדשה ממ''ט שערי טמאה שהיינו שקועים וטמועים בהם , ודלג הקדוש ברוך הוא ופסח על החוקים הקובעים שהעליה צריכה להיות בשלבים ובהשתדלות והושיענו בדרך נס ופלא .

רק תורה © כל הזכויות שמורות