|
||
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (י) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: (יא) פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: פִּינְחָס בַּר אֶלְעָזָר בַּר אַהֲרֹן כַּהֲנָא אֲתֵיב יַת חֵמְתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְקַנֵי יַת קִנְאָתִי בֵּינֵיהוֹן וְלָא שֵׁיצֵיתִי יַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: רש''י פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן: בקנאו את קנאתי. בנקמו את נקמתי, בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף. כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר, אנפרימנ''ט בלע''ז : (יב) לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: בְּכֵן אֵימַר הָא אֲנָא גְזַר לֵיהּ יַת קְיָמִי שְׁלָם: רש''י את בריתי שלום. שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעשה עמו טובה, אף כאן פרש לו הקדוש ברוך הוא שלומותיו: (יג) וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וּתְהֵי לֵיהּ וְלִבְנוֹהִי בַּתְרוֹהִי קְיַם כְּהֻנַת עֲלָם חֲלַף דִי קַנֵי קֳדָם אֱלָהֵהּ וְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רש''י והיתה לו. בריתי זאת: ברית כהנת עולם. שאף על פי שכבר נתנה כהנה לזרעו של אהרן, לא נתנה אלא לאהרן ולבניו, שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פנחס שנלד קודם לכן ולא נמשח, לא בא לכלל כהנה עד כאן. וכן שנינו בזבחים (קא, ב) לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי: לאלהיו. בשביל אלהיו, כמו (במד' יא) המקנא אתה לי, (זכר' ח) קנאתי לציון, בשביל ציון: (יד) וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי: וְשׁוּם גַבְרָא בַּר יִשְרָאֵל קְטִילָא דִי אִתְקְטֵל עִם מִדְיָנֵיתָא זִמְרִי בַּר סָלוּא רַב בֵּית אַבָּא לְבֵית שִׁ מְעוֹן: רש''י ושם איש ישראל וגו' . במקום שייחס את הצדיק לשבח יחס את הרשע לגנאי: נשיא בית אב לשמעני. לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון. דבר אחר להודיע שבחו של פנחס, שאף על פי שזה היה נשיא, לא מנע את עצמו מלקנא לחלול השם, לכך הודיעך הכתוב מי הואהמכה: (טו) וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא: וְשׁוּם אִתְּתָא דְאִתְקְטִילַת מִדְיָנֵיתָא כָּזְבִּי בַּת צוּר רֵישׁ אוּמֵי בֵּית אַבָּא בְּמִדְיָן הוּא: רש''י ושם האשה המכה וגו' . להודיעך שנאתם של מדינים שהפקירו בת מלך לזנות, כדי להחטיא את ישראל: ראש אמות. אחד מחמשת (במד' לא) מלכי מדין את אוי ואת רקם ואת צור וגו' , והוא היה חשוב מכלם, שנאמר ראש אמות, ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר בתו מנאו שלישי: בית אב. חמשה בתי אבות היו למדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה, וזה היה מלך לאחד מהם: (מו) וְיַד יְהוָה הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה: וְרוּחַ גְבוּרָה מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת עִם אֵלִיּהוּ וְזָרֵיז חַרְצֵיהּ וּרְהַט קֳדָם אַחְאָב עַד דְּאָתָא לְיִזְרְעֶאל : רש''י ויד ה' . ( תרגום : ) רוח גבורה מן קדם ה' נתלבש כח לרוץ לפני המרכבה ברגליו , שלא ילך אחאב יחידי , שחלק כבוד למלכות ( מכילתא , ילקוט שמעוני רמז ריז ) : וישנס מתניו . כמו ויאזור , ואין לו דמיון , ואף הוא לא בא אלא ללמד לשון זירוז , נזדרז כגבור : יט (א) וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב: וְחַוִי אַחְאָב לְאִזֶבֶל יַת כָּל דִי עֲבַד אֵלִיָּהוּ וְיַת כָּל דְקָטִיל יַת כָּל נְבִיֵי שִׁקְרָא בְּחַרְבָּא : (ב) וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם: וּשְׁלָחַת אִיזֶבֶל אִזְגַדָא לְוַת אֵלִיָּהוּ לְמֵימָר כְּדֵין יַעְבְדוּן דַּחַלְתָּאֵי וּכְדֵין יוֹסְפוּן אֱלָהִין כְּעִדָנָא הָדֵיִן מְחָר אֲשַׁוֵּי יַת נַפְשָׁךְ כְּנַפְשָׁא דְּחַד מִנְּהוֹן : רש''י כה יעשון אלהים . כמו שעשית לנביאי הבעל : (ג) וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם: וַחֲזָא וְקָם וַאֲזַל לְשֵׁיזָבָא נַפְשֵׁיהּ וַאֲתָא לִבְאֵר שֶׁבַע דִי לְשִׁבְטָא יְהוּדָא וּשְׁבַק יַת עוּלֵימֵיהּ תַמָן : (ד) וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם (אחת) אֶחָד וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי: וְהוּא הָלִיךְ בְּמַדְבְּרָא מַהֲלַךְ יוֹמָא וְאָתָא וִיתֵיב תְּחוֹת רִתְמָא חָד וּשְׁאִיל יַת נַפְשֵׁיהּ לִמְמַת וַאֲמַר סַגִי לִי אָרְכָּא עַד אֵימָתַי אֲנָא מִטְרַף כְּדֵין כְּעַן יְיָ סַב נַפְשִׁי אֲרֵי לָא טַב אֲנָא מֵאֲבָהָתִי : רש''י רותם . ייניבר''א בלע''ז : ויאמר רב . ( תרגום : ) סגי לי ארכא , עד אימתי אנא מטריף כדין : (ה) וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל: וּשְׁכִיב וּדְמוּךְ תְּחוֹת רִתְמָא חָד וְהָא דֵין מַלְאֲכָא קָרִיב בֵּיהּ וְאֲמַר לֵיהּ קוּם אֱכוֹל : (ד) וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ יְהוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו: וִידַעוּן אֲרוּם פָּרִישׁ יְיָ זַכָּאָה לֵיהּ יְיָ יְקַבֵּל צְלוֹתֵיהּ דְדָוִד בְּמִקְרֵי לְוָתֵיהּ : רש''י הפלה . הבדיל : (ה) רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה: זְעוּ מִנֵיהּ וְלָא תֶחֱטוּן אִמְרֵי בָעוּתְכוֹן בְפוּמְכוֹן וְשֵׁילַתְכוֹן בִּלְבַבְכוֹן וְצַלוּ עַל שִׁווּיֵכוֹן וְאִדְכַּרוּ יוֹם מִיתוּתָא לְעָלְמִין : רש''י רגזו . חרדו מלפני הקב''ה ואל תחטאו : אמרו בלבבכם על משכבכם . השיבו על לבבכם שהזהיר הקב''ה על כך : (ו) זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהוָה: כְּבַשׁוּ יִצְרְכוֹן וְיִתְחַשֵׁיב לְכוֹן כְּנִכְסַת צִדְקָא וְסַבָּרוּ עַל יְיָ : רש''י זבחו זבחי צדק . הצדיקו מעשיכם והרי אתם כמקריבים זבחים : ובטחו אל ה' . שישפיע לכם טובה ואל תחטאו לו בשביל ממון שאתם מצפים לקבל שכר מאת שאול : (ז) רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה: סַגִיאִין דְאָמְרִין מַן יַחֲמִינָנָא טָבָא נְשָּׂא עֲלָנָא נְהוֹר סְבַר אַפָּךְ יְיָ : רש''י רבים אומרים מי יראנו טוב . רבים מישראל יש שרואין רשעים בעושר ובשלוה ואומרים מי יראנו טוב להיות עשירים ומשיגי תאוה כאלו : נסה עלינו . הרם עלינו לנס את אור פניך לשון הרימו נס ( ישעי' סב ) ארים ניסי ל''א נסה עלינו רפנבל''ר בלעז כמו ( זכרי' ט ) אבני נזר מתנוססות אבל אני איני מקנא בהם כי שמחה נתונה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו בטוח אני אם למכעיסים כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה לעתיד לבא שהוא יום קבול שכרם : (ח) נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ: יְהֵבְתָּא חֶדְוָתָא בְלִבִּי מִן עִדָן דְעִבּוּרְהוֹן וְחַמְרֵהוֹן סַגִיאוּ : (ט) בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי: בִּשְׁלָמָא כַּחֲדָא אֶשְׁכּוֹב וְאֶדְמוֹךְ מִן בִּגְלַל דְאַנְתְּ הוּא יְיָ בִּלְחוֹדוֹי בְּסִבְרָא תּוֹתְבִנַנִי : רש''י בשלום יחדו אשכבה ואישן . אם היו ישראל בשלום יחדו עמי הייתי שוכב וישן בטח ולא הייתי ירא מכל צר ואויב : לבדד לבטח . כמו ( דברים לג ) בטח בדד עין יעקב לשון מבטח ושקט הוא שאינו צריך להושיב גייסות עמו : א. כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשְּׁבִיעִית. כָּל הַמְיֵחד לְמַאֲכַל אָדָם, אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לָאָדָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לַבְּהֵמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֵחד לְמַאֲכַל אָדָם, עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לָאָדָם, אֲבָל לֹא לַבְּהֵמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לֹא לְמַאֲכַל אָדָם וְלֹא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, חִשַּׁב עָלָיו לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה, נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי אָדָם וְחֻמְרֵי בְהֵמָה. חִשַּׁב עָלָיו לְעֵצִים, הֲרֵי הוּא כָעֵצִים, כְּגוֹן הַסֵיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוּרְנִית: ברטנורה (א) כלל גדול. מלוגמא תחבושת ורטיה ופירוש מלוגמא, מלא לוגמא, שדרך אדם ללעוס מלא לוגמיו חטים או תאנים ונותן על גבי מכתו: אין עושים ממנו מלוגמא. דכתיב (ויקרא כה) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, מה שהוא מיוחד לכם דהיינו למאכל אדם יהיה לאכלה ולא למלוגמא אבל מה שאינו מיוחד לכם יהיה בין לאכלה בין למלוגמא, הלכך כל שאינו מאכל אדם עושין ממנו מלוגמא לאדם: עושין ממנו מלוגמא לאדם אבל לא לבהמה. דכתיב (שם) ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול, דבר הראוי לחיה ולבהמה תהיה לאכול לבהמה ולא לעשות לה מלוגמא: חומרי אדם. שאין עושין מהן מלוגמא: וחומרי בהמה. שאסור לשלקן: הסיאה. עשב שקורין לו בערבי צידר''ג, ואיזוב צעת''ר בערבי, ובלע''ז קיספ''ו: וקורנית. בערבי חש''א, ובלע''ז שדריע''א: ב. שְׁבִיעִית, נִתְּנָה לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, וְלָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. וְכֵן בַּתְּרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. קַל מֵהֶם, שְׁבִיעִית, שֶׁנִתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר: ברטנורה (ב) לאכילה ושתיה וסיכה. בענבים וזיתים מיירי שיש בהם אכילה ושתיה וסיכה: לאכול דבר שדרכו לאכול. אף על גב דאמרה תורה לאכלה ולא להפסד, אין מחייבים אותו לאכול דבר שאין דרך בני אדם לאכלו, כגון תבשיל שנתקלקל, ולא חיישינן אם הולך לאבוד, וכן דבר שאין דרך בני אדם לאכלו אלא על ידי תיקון ובא הוא לאכלו כמות שהוא בלא תיקון, כגון לאכול תרדין חיין או לכוס חטין חיין, אין שומעין לו: וכן בתרומה וכן במעשר שני. לא ניתנו אלא לאכילה ושתיה וסיכה: שניתנה להדלקת הנר. מה שאין כן בתרומה טהורה, אבל תרומה טמאה מדליקין בה את הנר, ובמעשר שני כתיב (דברים כו) ולא בערתי ממנו בטמא, אבל בטהור מותר לבער, ובשביעית בין בטמא בין בטהור מותר: ג. אֵין מוֹכְרִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, לֹא בַמִּדָּה, וְלֹא בַמִּשְׁקָל, וְלֹא בַמִּנְיָן, וְלֹא תְאֵנִים בַּמִּנְיָן, וִלֹא יָרָק בַּמִּשְׁקָל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף לֹא אֲגֻדּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגוֹד בַּבַּיִת, אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק, כְּגוֹן הַכְּרֵשִׁין וְנֵץ הֶחָלָב: ברטנורה (ג) לא במדה ולא במשקל ולא במנין. כדי שימכרו בזול. אי נמי, מתוך שאין מוכרין אותן כדרך שמוכרים בשאר שנים, ינהגו בהם קדושת שביעית ולא אתי לזלזולי בהו: אף לא אגודות. שלא ימכור כדרך שמוכרים בשאר שנים: ונץ חלב. מפורש בפרקין דלעיל: ד. הָאוֹמֵר לַפּוֹעֵל, הֵא לָךְ אִסָר זֶה וּלְקוֹט לִי יָרָק הַיּוֹם, שְׂכָרוֹ מֻתָּר. לְקוֹט לִי בּוֹ יָרָק הַיּוֹם, שְׂכָרוֹ אָסוּר. לָקַח מִן הַנַּחְתּוֹם כִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן, כְּשֶׁאֶלְקוֹט יַרְקוֹת שָׂדֶה אָבִיא לָךְ, מֻתָּר. לָקַח מִמֶּנּוּ סְתָם, לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ מִדְּמֵי שְׁבִיעִית, שֶׁאֵין פּוֹרְעִין חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית: ברטנורה (ד) שכרו מותר. ואין בו קדושת שביעית. ואף על גב דשביעית תופסת דמיה, האי לאו דמי שביעית הוא: לקוט לי בו ירק. לשון מכר הוא, דמשמע לקוט לי שוויו ירק, אבל לקוט לי לשון שכירות הוא ולא לשון מכר: ככר בפונדיון. לא שאמר לו אתן לך פונדיון, רק ככר שוה פונדיון: כשאלקוט ירקות שדה אביא לך מותר. משום דמתנת חנם יהבי זה לזה, לפי שירקות שדה מצויין: לקח ממנו בסתם. בהקפה כדרך מוכרים בחנות: לא ישלם לו מדמי שביעית. דהוי כסחורה: ה. אֵין נוֹתְנִים, לֹא לַבַּיָּר, ולֹא לַבַּלָּן, וְלֹא לַסַפָּר, וְלֹא לַסַפָּן. אֲבָל נוֹתֵן הוּא לַבַּיָּר לִשְׁתּוֹת. וּלְכֻלָּן, הוּא נוֹתֵן מַתְּנַת חִנָּם: ברטנורה (ה) בייר. חופר בורות ומספיק מים לבני העיר לא יתן לו מדמי שביעית להספיק לו מים לכל תשמישו: ולא לבלן. מחמם מרחצאות: ולא לספר. שכר התספורת: ולא לספן. שכר הספינה: ולכולן. לכל הני דתנינן במתניתין יכול ליתן מתנת חנם שלא לשם שכרן, ואף על פי שיודע שבשביל שנתן לו מתנה לא יתבע ממנו שכר: ו. תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין קוֹצִין אוֹתָן בַּמֻּקְצֶה, אֲבָל קוֹצֶה אוֹתָם בַּחַרְבָּה. אֵין דּוֹרְכִין עֲנָבִים בַּגַּת, אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בָּעֲרֵבָה. וְאֵין עוֹשִין זֵיתִים בַּבַּד וּבַקֹּטֶב, אֲבָל כּוֹתֵשׁ הוּא וּמַכְנִיס לַבּוֹדֵידָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף טוֹחֵן הוּא בְּבֵית הַבַּד וּמַכְנִיס לְבּוֹדֵידָה: ברטנורה (ו) במוקצה. כלי המיוחד לקוץ בו תאנים קרוי מוקצה: בחרבה. סכין לשון חרב, וטעמא משום דכתיב (ויקרא כה) ואם ענבי נזירך לא תבצור, כדרך הבוצרים: עריבה. שלשים בה את העיסה: ובקוטב. עץ גדול וכבד ובראשו אבן גדולה שנותנים על הזיתים בבית הבד נקרא קוטב: בודידה. בית הבד קטן כעין עריבה: ר''ש אומר כו'. והלכה כר''ש: ז. אֵין מְבַשְּׁלִין יָרָק שֶׁל שְׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁלֹא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְסוּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, נִתְפָּשׂ בַּשְּׁבִיעִית. וְהַפְּרִי עַצְמוֹ, אָסוּר: ברטנורה (ז) שלא יביאנו לידי פסול. שאם נפסל בשביל שמן של תרומה, ישרף הכל, ונמצא גורם לפירות שביעית שלא יאכלו: ור''ש מתיר. להביא קדשים לבית הפסול. ואין הלכה כר''ש: והאחרון אחרון נתפס בשביעית. כיצד, לקח בפירות שביעית בשר, הבשר והפירות מתבערין בשביעית. לקח בבשר דגים יצא בשר ונתפס דגים. לקח בדגים שמן, יצאו דגים ונתפס השמן, וחייב לבער הפירות והשמן. נמצא אחרון אחרון נתפס. והפרי של שביעית עצמו אסור לעולם, ומפקינן לה מדכתיב (שם) כי יובל היא קודש, מה קודש תופס את דמיו, אף שביעית תופסת את דמיה, אי מה קודש תופס את דמיו ויוצא לחולין, אף שביעית תופסת דמיה ויוצאת לחולין, תלמוד לומר (שם) תהיה, בהוייתה תהא: ח. אֵין לוֹקְחִים עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. וְאִם לָקַח, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. אֵין מְבִיאִין קִנֵּי זָבִים וְקִנֵּי זָבוֹת וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. וְאִם הֵבִיא, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. אֵין סָכִין כֵּלִים בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית. וְאִם סָךְ, יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ: ברטנורה (ח) יאכל כנגדן. כנגד אותן דמים יקנה משלו דברים לצורך אכילה ויאכל בקדושת שביעית: קיני זבים וקיני זבות. שתי תורים או שני בני יונה שחייבין להביא הזבים והזבות והיולדות: ט. עוֹר שֶׁסָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִדָּלֵק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עוֹר שֶׁסָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית, יִדָּלֵק. אָמַר לָהֶם, שְׁתוֹקוּ. לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ: ברטנורה (ט) שתוקו לא אומר לכם מה שרבי אליעזר אומר בו. רבי עקיבא קיבל מר' אליעזר רבו דמיקל טפי בסיכה, וכשאמרו לו שהיה רבי אליעזר אומר ידלק, אמר להם שתוקו, שאינו רשאי לפרש כמה היה ר' אליעזר מיקל בו, והלכה כחכמים: י. וְעוֹד אָמְרוּ לְפָנָיו, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָאוֹכֵל פַּת כּוּתִים כְּאוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר. אָמַר לָהֶם, שְׁתוֹקוּ, לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ: ברטנורה (י) כאוכל בשר חזיר. לאו דוקא, שאין האוכל פת כותי לוקה מן התורה אלא מכת מרדות מדרבנן: מה שר' אליעזר אומר בו. דמיקל בו טפי: יא. מֶרְחָץ שֶׁהֻסְקָה בְּתֶבֶן אוֹ בְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית, מֻתָּר לִרְחוֹץ בָּהּ. וְאִם מִתְחַשֵּׁב הוּא, הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחוֹץ: ברטנורה (יא) ואם מתחשב הוא. אם אדם חשוב הוא שבני אדם למדים ממנו, צריך להחמיר על עצמו: תָּנוּ רַבָּנָן שִׁשָּׁה דְבָרִים גְּנַאי לוֹ לְתַלְמִיד חָכָם. אַל יֵצֵא כְּשֶׁהוּא מְבוּשָׂם לַשּׁוּק. וְאַל יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה. וְאַל יֵצֵא בְמַנְעָלִים הַמְּטוּלָאִים. וְאַל יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק. וְאַל יֵסֵב בַּחֲבוּרָה שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאַל יִכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לֹא יַפְסִיעַ פְּסִיעָה גַסָּה. וְאַל יְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. אַל יֵצֵא כְשֶׁהוּא מְבוּשָׂם לַשּׁוּק אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְרִבִּי חַיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּמָקוֹם שֶׁחֲשׁוּדִין עַל מִשְׁכַּב זְכוּר אָמַר רַב שֵׁשָׁת לֹא אֲמָרָן אֶלָּא בְּבִגְדוֹ אֲבָל בְּגוּפוֹ זִיעָה מַעֲבֶרֶת לֵיהּ. אָמַר רַב פַּפָּא וּשְׂעָרוֹ כְּבִגְדוֹ דָמֵי. וַאֲמָרֵי לָהּ כְּגוּפוֹ דָמֵי. וְאַל יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה מִשּׁוּם חֲשָׁדָא. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְלָא קְבִיעַ לֵיהּ עִידָנָא אֲבָל קְבִיעַ לֵיה עִדְנָא מֵידַע יָדִיעַ דִּלְעִידְנֵיהּ קָאָזִיל. וְאַל יֵצֵא בְּמַנְעָלִים הַמְּטוּלָאִים מְסַיֵּיעַ לֵיה לְרַב חִיָּיא בַר אַבָּא דְאָמַר רַב חִיָּיא בַר אַבָּא גְנַאי הוּא לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיֵּצֵא בְמַנְעָלִים הַמְּטוּלָאִים. אֵינִי וְהָא רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא נָפִיק. אָמַר מַר זוּטְרָא בְרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בִטְלָאי עַל גַבֵּי טְלָאי. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא בְּפַנְתָּא אֲבָל בְּגִילְדָא לֵית לָן בָּהּ וּבְפַנְתָּא לָא אֲמָרָן אֶלָּא בְאוֹרְחָא אֲבָל בְּבֵיתָא לֵית לָן בָּהּ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא בִּימוֹת הַחַמָּה אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים לֵית לָן בָּהּ. וְאַל יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק. אָמַר רַב חַסְדָּא וַאֲפִילוּ הִיא אִשְׁתּוֹ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אֲפִילוּ הִיא אִשְׁתּוֹ וַאֲפִילוּ הִיא בִתּוֹ וַאֲפִילוּ הִיא אֲחוֹתוֹ לְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בִּקְרוֹבוֹתָיו. וְאַל יֵסֵב בַּחֲבוּרָה שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ מָאי טַעְמָא דִילְמָא אָתֵי לְאַמְשׁוּכֵי בַתְרַיְיהוּ. וְאַל יִכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ מִשּׁוּם דְקָרוּ לֵיהּ פּוֹשֵׁעַ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לֹא יַפְסִיעַ פְּסִיעָה גַסָּה דְאָמַר מַר פְסִיעָה גַסָּה נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחָמֵשׁ מֵאוֹת מִמָּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם מָאי תַּקַּנְתֵּיהּ לִיהַדְרֵיהּ בִקְדוּשָׁא דְבֵי שִׁמְשֵׁי וְאַל יְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה דְאָמַר מֹר הַמְּהַלֵּךְ בְקוֹמָה זְקוּפָה אֲפִילוּ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּאִילוּ דוֹחֵק רַגְלֵי שְׁכִינָה דִּכְתִיב (ישעי' ו') מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: רש''י שחשודים על משכב זכור. מבשמין עצמן כדי שיתאוו להם: ושערו כבגדו דמי. דלא שכיח ביה זיעה: ואמרי לה כגופו דמי. דשכיח ביה זיעה: משום חשדא. של זנות: דלא קביע ליה עידנא. שלא קבע לו רבו קביעות ללמדו בלילה: בפנתא. בצפינ''א בלע''ז שעל גבי הרגל: גילדא. עקב שקורין שול''א: בימות הגשמים. הטיט מכסהו: אפילו היא אשתו. שאין הכל מכירין בה וחושדין אותו: דקרי ליה פושע. מתעצל: בקדושא דבי שמשי. ששותה כוס של קדוש בשבת בלילה: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹמֵר. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר (משלי א') שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ דָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ דָא כְנֵסֶת יִשְׂרָאֵל. מָאי מוּסַר אָבִיךָ מוּסַר דְאוֹרַיְיתָא דְאִית בָּה כַּמָּה תוֹכְחִין כַּמָּה עוֹנָשִׁין כְּמָּה דְאַתְּ אָמַר (שם ג') מוּסַר יְיָ בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקוֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ וּבְגִּין דְּכָל מָאן דְּאִשְׁתְּדַל בְאוֹרַיְיתָא בְהָאי עַלְמָא זָכֵי דְיִפַּתְּחוּן לֵיהּ כַּמָה תַּרְעִין לְהַהוּא עַלְמָא כַמָּה נְהוֹרִין בְּשַׁעְתָּא דְיִנְפּוּק מֵהָאי עַלְמָא הִיא אַקְדִימַת קָמֵיהּ וְאַזְלָא לְכָל נְטוּרֵי תַּרְעִין מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת (ישעיה כ''ו) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק אַתְקִינוּ כֻרְסִיָין לִפְלָנַיָיא עַבְדָּא דְמַלְכָּא דְלֵית חִדּוּ לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אֶלָּא מָאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא כָּל שֶׁכֵּן בַּר נָשׁ דְּמִתְעַר בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּדְלָא בְאוֹרַיְיתָא דְהָא כָל צַדִיקַיָּיא דְבְגִנְתָּא דְעֵדֶן צַיְיתִין לְקַלֵּיהּ וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא מִשְׁתְּכַח בֵּינַיְיהוּ כְּמָה דְאוֹקְמוּהָ (שיר ה') הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְּׁמִיעִינִי. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר הָאי קְרָא רָזָא דְחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ. הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים דָא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְאִיהִי בְגָלוּתָא עִם יִשְׂרָאֵל וְאַזְלָא עִמְּהוֹן בְּעַקְתַּיְיהוּ. חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ. מַשִּׁרְיָין עִלָּאִין כֻלְּהוּ צַיְיתִין לְקוֹלֵךְ לְקוֹל תּוּשְׁבַּחְתֵּךְ בְגָלוּתָא. הַשְׁמִיעִינִי כְמָה דְאַתְּ אָמֵר (שם ב') הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ. הַשְׁמִיעִינִי קַלָּא דְאִינוּן חַבְרַיָּיא דְמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא דְהָא לֵית תּוּשְׁבַּחְתָּא קָמָאי כְּאִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן כַּבְיָכוֹל כָּל אִינוּן דְזַכָּאָן לְאִשְׁתַּדְּלָא בְאוֹרַיְיתָא וּמִכֵד פְּלִיג לֵילְיָא וְאַתְיָין בְּמַטְרוֹנִיתָא כַּד נָהִיר יְמָמָא לְקַבְּלָא אַנְפֵּי מַלְכָּא אַתְקִיף וְאַחְסִין בִשְׁכִינְתָּא וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְשַׁרְיָיא בֵיהּ חוּט שֶׁל חֶסֶד כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. תָּא חָזֵי כָּל מָאן דְּזָכֵי לְאִתְתְּקַף בִשְׁכִינְתָּא יִסְתְּמַר גַּרְמוֹהִי מֵאִינוּן מִלִּין דַאֲחִידָן לָקָבְלָהּ כְּגוֹן מָאן אִינוּן דְלָא מְשַׁקְּרֵי בְאָת קַדִּישָׁא כְּגוֹן בַּת אֵל נֵכָר וְכָל מָאן דְּנָטִיר גַּרְמֵיהּ כַּבְיָכוֹל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲחִידָא בֵּיהּ וְנַטְרָא לֵיהּ וְהִיא אַקְדִּימַת לֵיהּ שְׁלָם וְכָל שֶׁכֵן אִי זָכֵי וְקִנֵי לְהָאי. וְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אִתְחַזְיָין יִשְׂרָאֵל לְאִשְׁתֵּצָאָה בְהַהִיא שַׁעְתָּא בַר דְּאַקְדִּים פִּינְחָס לְהָאי עוֹבָדָא וְשָׁכִיךְ רוּגְזָא הָדָא הוּא דִכְתִּיב פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: תרגום הזוהר וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶה לֵאמֹר פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, שְׁמַע בְּנִי מוּסָר אָבִיךְ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ. שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךְ, זֶהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ, זוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מַהוּ מוּסָר אָבִיךְ, מוּסָר, זֶהוּ הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה תּוֹכָחוֹת, כַּמָּה עוֹנָשִׁים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מוּסָר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקוּץ בְּתוֹכַחְתּוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה שֶׁיִּפְתְּחוּ לוֹ כַּמָּה שְׁעָרִים, כַּמָּה אוֹרוֹת לָעוֹלָם הַהוּא. עַל כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, הַתּוֹרָה מַקְדִּימָה לְפָנָיו וְהוֹלֶכֶת לְכָל שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים, מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק, הַתְקִינוּ כִּסֵּא לִפְלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ. כִּי אֵין שִׂמְחָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא בְּמִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כִּי כָּל הַצַדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם. כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמִידוּהוּ, הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְּׁמִיעִינִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הַמִּקְרָא הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ סוֹד הַחָכְמָה. הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, זוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בַּגָּלוּת עִם יִשְׂרָאֵל, וְהוֹלֶכֶת עִמָּהֶם בְּצָרָתָם. חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ, לְקוֹל הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁלָּךְ בַּגָּלוּת. הַשְּׁמִיעִינִי, הוּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, הֲרְאִינִי אֶת מַרְאֲיִךְ הַשְּׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ. הַשְּׁמִיעִינִי הַקּוֹל שֶׁל אֵלּוּ הַחֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כִּי אֵין שֶׁבָח לְפָנַי כָּאֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כִּבְיָכוֹל כָּל אֵלּוּ הַזּוֹכִים לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, וּבְשָׁעָה שֶׁמִּתְחַלֵּק הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם הֵם בָּאִים עִם הַמַּלְכָּה לְקַבֵּל פְנֵי הַמֶּלֶךְ, הוּא מִתְחַזֵּק וְנוֹחֵל בְּהַשְּׁכִינָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹרֶה עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד כְּמוֹ שֶׁהֱעֶמַדְנוּ. בֹּא וּרְאֵה כָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בַּשְּׁכִינָה, יִשְׁמוֹר עַצְמוֹ מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים הָאֲחוּזִים כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה. דְּהַיְנוּ מַה, הַיְנוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָם מְשַׁקְּרִים בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ לְהִתְחַבֵּר בְּבַת אֵל נֵכָר. וְכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲחוּזָה בּוֹ וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ. וְהִיא מַקְדֶּמֶת לוֹ שָׁלוֹם. וְכָל שֶׁכֵּן, אִם זָכָה וְקָנָה לָזֶה, לְאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רְאוּיִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁיִּכְלוּ מִן הָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁהִקְדִּים פִּנְחָס אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁהָרַג אֶת זִמְרִי וְכָזְבִּי, וְנִשְׁקָט הַכַּעַס. זֶה שֶׁכָּתוּב פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְגוֹ'. הרמב''ם הלכות תפלה פרק י''א א. כֵּיצַד הָעָם יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַזְּקֵנִים יוֹשְׁבִין וּפְנֵיהֶן כְּלַפֵּי הָעָם וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הַהֵיכָל. וְכָל הָעָם יוֹשְׁבִין שׁוּרָה לִפְנֵי שׁוּרָה וּפְנֵי הַשּׁוּרָה לַאֲחוֹרֵי הַשּׁוּרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ עַד שֶׁיִּהְיוּ פְנֵי כָל הָעָם כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ וּכְלַפֵּי הַזְּקֵנִים וּכְלַפֵּי הַתֵּיבָה. וּבְעֵת שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר עוֹמֵד לִתְפִלָּה עוֹמֵד בָאָרֶץ לִפְנֵי הַתֵּיבָה וּפָנָיו לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ כִּשְׁאַר הָעָם: ב. בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מֶדְרָשׁוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶן כָּבוֹד וּמְכַבְּדִין אוֹתָן וּמַרְבִּיצִין אוֹתָן. וְנוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרָד וּבְמַעֲרָב וּבְשִׁנְעָר וּבְאֶרֶץ הַצְבִי לְהַדְלִיק עֲשָׁשִׁיּוֹת בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְהַצִיעַ בְּקַרְקָעָן מַחֲצָלָאוֹת כְּדֵי לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם וּבְעָרֵי אֱדוֹם יוֹשְׁבִין בָּהּ עַל הַכִּסָּאוֹת: מספר חסידים סי' קכ''ו קכ''ז אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה הֲרֵי שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה טוֹבַעַת בַּנָהָר וּבְיָדְךָ לְהַצִיל אַל תֹּאמַר אֲנִי מַנִיחָהּ לִטְבוֹעַ כִּי אֵיךְ אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אֶת עֶרְוָתָהּ לָמָּה תְשׁוֹמֵם וְיֵחָשֵׁב לָךְ עֲוֹן וְתֵעָנֵשׁ. צֵא וּלְמַד מִשָּׁאוּל שֶׁחָמַל עַל אֲגַג וְעָשָׂה קַל וָחוֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת וְעַל דָּבָר זֶה נִטְרַד וְכֵן אִישׁ אֶחָד מִבְנֵי הַנְּבִיאִים אָמַר אֶל רֵעֵהוּ בִּדְבַר אֱלֹהִים הַכֵּנִי נָא וַיְמָאֵן הָאִישׁ לְהַכּוֹתוֹ וְעַל יְדֵי כֵן נֶעֱנַשׁ וְהִכָּהוּ הָאַרְיֵה וַיְמִיתֵהוּ: לֹא יֹאכַל אָדָם אֶלָּא אִם כֵּן יִרְעַב וְלֹא יִשְׁתֶּה אֶלָּא אִם כֵּן יִצְמָא וְאַל יַשְׁהֶא נְקָבָיו אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת שֶׁכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַשְׁתִּין וּלְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְיַעֲמוֹד נְקָבָיו מִיָּד יִסְתַּכֵּן וְיִפּוֹל לִידֵי חוֹלִי הַדְרוֹקָן וְהָאָדָם חַיָּיב לְהַבְרִיא אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבוֹד אֶת בּוֹרְאוֹ. וְעוֹד יַעֲבוֹר עַל בַּל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם: יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (טז) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: (יז) צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם: אָעֵק יַת מִדְיָנָאֵי וְתִקְטְלוּן יָתְהוֹן: רש''י צרור. כמו זכור, שמור, לשון הוה. עליכם לאייב אותם: (יח) כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר: אֲרֵי מְעִיקִין אִינוּן לְכוֹן בְּנִכְלֵיהוֹן דִי נְכִילוּ לְכוֹן עַל עֵיסַק פְּעוֹר וְעַל עֵיסַק כָּזְבִּי בַּת רַבָּא דְמִדְיָן אֲחַתְהוֹן דְאִתְקְטִילַת בְּיוֹמָא דְמוֹתָנָא עַל עֵיסַק פְּעוֹר: רש''י כי צוררים הם לכם וגו' על דבר פעור. שהפקירו בנותיהם לזנות, כדי להטעותכם אחר פעור. ואת מואב לא צוה להשמיד, מפני רות שהיתה עתידה לצאת מהם, כדאמרינן בבבא קמא (לח, ב) : (יט) וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה כו (א) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר: וַהֲוָה בָּתַר מוֹתָנָא וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה וּלְאֶלְעָזָר בַּר אַהֲרֹן כַּהֲנָא לְמֵימָר: רש''י ויהי אחרי המגפה וגו' . משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן והוא מונה אותן לידע מנין הנותרות. דבר אחר כשיצאו ממצרים ונמסרו למשה, נמסר לו במנין, עכשו שקרב למות ולהחזיר צאנו, מחזירם במנין: (ו) וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב: וְאִסְתְּכֵי וְהָא אִיסָדוֹהִי חֲרָרָא מְעוֹפְפָא וּצְלוֹחִיתָא דְמַיָא וַאֲכָל וּשְׁתִי וְתָב וּשְׁכִיב : רש''י רצפים . פחמים , וכן ( ישעיהו ו ו ) : ובידו רצפה : (ז) וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ: וְתָב מַלְאֲכָא דַיְיָ תִּנְיָנוּת וּקְרֵיב בֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ קוּם אֱכוֹל אֲרֵי סַגִי מִנָּךְ אוֹרְחָא : (ח) וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב: וְקָם וַאֲכָל וְשָׁתִי וַאֲזַל בְּחֵילָא דַּאֲכִילָתָא הַהִיא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן עַד דַּאֲתָא לְטוּרָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַיְיָ לְחוֹרֵב : (ט) וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר יְהוָה אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ: וְעַל תַמָן לִמְעָרְתָא וּבַת תַּמָן וְהָא פִּתְגָמָא דַיְיָ עִמֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ מַה לָךְ כָּא אֵלִיָּהוּ : רש''י אל המערה . היא נקרת צור ( שמות לג כב ) שעמד בה משה ( ראה מגילה יט ב ) : (ד) כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם: אֲרוּם לָא בִּגְבוּרַת סַיְפֵהוֹן יְרִיתוּ אַרְעָא וּתְקוֹף אֶדְרָעֵיהוֹן לָא פַרְקַת לְהוֹן אֲרוּם יְמִינָךְ וְאֶדְרַע גְבוּרְתָּךְ וּנְהוֹר זִיו יְקָרָךְ אֲרוּם כָּל זְמַן דַעֲסִיקוּ בְאוֹרַיְתָא אִתְרְעֵיתָא בְהוֹן : רש''י רציתם . לשון רצון : (ה) אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב: אַנְתְּ הוּא מַלְכִי אֱלָהָא בְּעִדָנָא הָדָא פַּקֵד פּוּרְקָנוּת דְבֵית יַעֲקֹב : רש''י צוה ישועות יעקב . גם לבאים אחרינו : (ו) בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ: בְּמֵימְרָךְ מְעִיקָנָא נְנַגֵחַ בִּשְׁמָךְ נִכְבּוֹשׁ כָּל דְקָיְמִין עֲלָנָא : רש''י נבוס קמינו . נרמס ונרפוס אויבינו לשון מתבוססת בדמיך ( יחזקאל ט''ז ) תבוס נופת ( משלי כ''ז ) והיו כגבורים בוסים בטיט חוצות ( זכריה י' ) : (ז) כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי: אֲרוּם לָא בְּקַשְׁתִּי אֲנָא רָחִיץ וְסַיְפִי לָא תִפְרוֹק יָתִי : א. כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח, מְבִיאִין שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן, תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ, וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה, אֶלָּא תוֹלִין חוּצָה לוֹ: ברטנורה (א) כיצד צולין. שפוד של רמון. ולא שאר עצים דמפקי מיא והוי ליה בשל מבושל במים, ורמון לא מפיק מיא. ובשפוד של מתכת לא, כדלקמן, דחם מקצתו חם כולו ונצלה מחמת שפוד, ורחמנא אמר צלי אש ולא צלי דבר אחר: כמין בישול הוא זה. שמתבשלין בני מעיו לתוכו כבתוך הקדירה: תולין חוצה לו. תוחבן בשפוד למעלה מפיו של טלה והלכה כר' עקיבא: ב. אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא עַל הַשַּׁפּוּד וְלֹא עַל הָאַסְכְּלָא. אָמַר רַבִּי צָדוֹק, מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ, צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאַסְכְּלָא. נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר, יִקְלוֹף אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר עָלָיו, יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַסֹלֶת, יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ: ברטנורה (ב) אמר ר' צדוק וכו'. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם אסכלה מנוקבת היא כשרה ואמר ר' צדוק וכו'. והלכה כר' צדוק: נגע. הפסח: בחרסו של תנור יקלוף. מן הפסח מקום הנוגע בתנור, שנצלה שם מחום חרס התנור ולא צלי אש הוא: נטף מרטבו על החרס וחזר עליו. שחזר שומן שנתחמם מן החרס ונבלע בפסח: יטול את מקומו. ולא סגי בקליפה אלא בנטילה כעובי אצבע דשומן נבלע בתוכו הרבה, ואותו שומן צלי מן החרס הוא: נטף מרטבו על הסולת. והסולת רותחת דנצלה רוטב מחמת סולת, וההוא רוטב שבתוך הסולת אסור למיכליה דהוי ליה צלי מחמת דבר אחר, הילכך יקמוץ את מקומו וישרוף אותו קומץ כשאר קדשים הפסולים: ג. סָכוֹ בְשֶׁמֶן תְּרוּמָה, אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים, יֹאכֵלוּ. אִם יִשְׂרָאֵל, אִם חַי הוּא, יְדִיחֶנּוּ. וְאִם צָלִי הוּא, יִקְלוֹף אֶת הַחִיצוֹן. סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה, שֶׁאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלַיִם: ברטנורה (ג) סכו בשמן תרומה. שמותר לסוך הפסח במי פירות: אם חי ידיחנו. דלא בלע: ואם צלי הוא. בעי קליפה משום דבלע: שאין פודים. מוכרים: ד. חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּאִין בְּטֻמְאָה וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטֻמְאָה, הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וּשְׁעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְטֻמְאָה, נֶאֱכָל בְּטֻמְאָה, שֶׁלֹּא בָא מִתְּחִלָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה: ברטנורה (ד) חמשה דברים. אין לך בצבור קרבן נאכל אלא אלו, וקרבן צבור דוחה את הטומאה דילפינן מפסח דכתיב ביה במועדו, ודוחה את הטומאה כשרוב הקהל טמאים, דהכי אמרינן איש כי יהיה טמא וגו', יחיד נדחה ואין צבור נדחין, ובקרבנות צבור כתיב (במדבר כט) אלה תעשו לה' במועדיכם כמו שנאמר בפסח במועדו, ואשמועינן מתניתין דאע''ג דקרבין בטומאה לאפוקי צבור ידי חובתן, אין נאכלין בטומאה. והא דתני חמשה דברים, ולא תני קרבנות צבור כו', מנינא למעוטי חגיגת הרגלים כולם, דדמו לקרבן צבור משום דאתו בכנופיא באסיפת חברים לרגל ואינם דוחים את הטומאה כדרך שאין דוחים את השבת: זבחי שלמי צבור. כבשי עצרת, שאין שלמים אחרים לצבור: ושעירי ראשי חדשים. ולא תני שעירי רגלים, דכיון דאשמועינן זבחי שלמי צבור שהם מיני דמים ואין נאכלין בטומאה הוא הדין לכל שאר מיני דמים, ולא אצטריך למיתני שעירי ראשי חדשים אלא משום דלא כתיב בהו מועד וסלקא דעתך אמינא לא לדחו את הטומאה דהא כל קרבנות צבור ממועד נפקא לן דכתיב בכולהו אלה תעשו לה' במועדיכם: שלא בא מתחלתו אלא לאכילה. שכשנצטוה עיקר מצות פסח לאכילה נצטוה דכתיב (שמות יב) לפי אכלו, וכי שרייה רחמנא לאתויי בטומאה, מאיש נדחה ואין צבור נדחין, אדעתא למיכליה שרייה: ה. נִטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָם, אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נִטְמָא הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבַמֻּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמָא הַבָּשָר וְהַחֵלֶב קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם: ברטנורה (ה) נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם. דעיקר פסח לאכילת אדם אתי: ובמוקדשים אינו כן. שאפילו נטמא בשר וחלב קיים זורק את הדם: ו. נִטְמָא הַקָּהָל אוֹ רֻבּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים וְהַקָּהָל טְהוֹרִים, יֵעָשֶׂה בְטֻמְאָה. נִטְמָא מִעוּט הַקָּהָל, הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן, וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי: ברטנורה (ו) נטמא הקהל. בטומאת מת, שאין פסח נדחה מפני הטומאה אלא מטומאת מת: יעשה בטומאה. ואפילו טמאים יחידים, דהא [פסח] דטהורים גופייהו בטומאה אתו משום כהנים, שאין קרבן צבור הבא בטומאה חלוק, מאחר שקרבן רובם בא בטומאה אף היחידים עושים בטומאה: ז. הַפֶסַח שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא, הַצִיץ מְרַצֶה. נִטְמָא הַגּוּף, אֵין הַצִיץ מְרַצֶה, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, הַנָּזִיר וְעוֹשֶׂה פֶסַח, הַצִיץ מְרַצֶה עַל טֻּמְאַת הַדָּם, וְאֵין הַצִיץ מְרַצֶה עַל טֻּמְאַת הַגּוּף. נִטְמָא טֻמְאַת הַתְּהוֹם, הַצִיץ מְרַצֶה: ברטנורה (ז) ואחר כך נודע שהוא טמא. הפסח או הדם: הציץ מרצה. ופטור מפסח שני: נטמא. בעליו טומאת הגוף במת: אין הציץ מרצה. וחייב בפסח שני, דהא בשעת זריקה לאו בר מעבד פסח הוא, דרחמנא דחייה: הנזיר. דכתיב (במדבר ו) וכי ימות מת עליו [וגו'] והימים הראשונים יפלו, דאם נטמא במת קודם הבאת קרבנותיו סותר: הציץ מרצה על טומאת הדם. ותגלחתו כשרה ומותר לשתות יין וליטמא למתים: ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף. ואם [טמא] בשעת הבאת קרבנותיו סותר הכל: נטמא גופו בטומאת התהום. כל טומאת מת שלא ידע בה אדם קודם לכן נקראת טומאת התהום: הציץ מרצה. דהלכה למשה מסיני שהותר טומאת התהום להם, כיון שלא הכיר בה אדם בטומאה זו מעולם, ואם נודע לו בטומאה זו אחר שהקריב פסחו אין צריך לעשות פסח שני. וכן נזיר שנודע לו בטומאת התהום לאחר שהביא קרבנותיו אין צריך להביא קרבן טומאה. ולא אמרו טומאת התהום אלא בטומאת מת בלבד: ח. נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רֻבּוֹ, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. נִטְמָא מִעוּטוֹ, וְהַנּוֹתָר, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן. הַצַיְקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה: ברטנורה (ח) לפני הבירה. כל המקדש כולו קרוי בירה. ושורפין אותו שם כדי לביישן שיזהרו שלא יבואו עוד לידי טומאה: מעצי המערכה. שלא לבייש את מי שאין לו עצים: נטמא מיעוטו. וכן נותר של פסח טהור: הציקנין. העצרנין. צרי עין שורפין אותו מיעוט שנטמא, והנותר מפסח טהור, לפני הבירה: ט. הַפֶסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּטְמָא, יִשָּׂרֵף מִיָּד. נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ, תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיִשָּׂרֵף בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, אַף זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ אוֹכְלִין: ברטנורה (ט) הפסח שיצא. חוץ לחומה: ישרף מיד. בארבעה עשר, ולא צריך לאשהויי עד הבוקר של חמשה עשר כדי שתעובר צורתו דהיינו שיבא לידי נותר. ומיהו ביום טוב לא מצי שריף ליה דאין שורפין קדשים ביום טוב: נטמאו בעלים או שמתו. אין פסולו בגופו אלא מחמת דבר אחר: תעובר צורתו. ימתין עד שיבא לידי נותר ואחר כך ישרפנו: אף זה ישרף מיד. ר' יוחנן בן ברוקא לא פליג אתנא קמא אלא כשנטמאו הבעלים או מתו קודם זריקת הדם דלא איחזי בשר באכילה והוה ליה כפסולו בגופו. ואין הלכה כר' יוחנן בן ברוקא: י. הָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין, וְהַנּוֹתָר, יִשָּׂרְפוּ בְשִׁשָּׁה עָשָׂר. חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב: ברטנורה (י) העצמות. שאינו יכול לשברן מפני שנאסרה שבירת עצם, ונותר בהן מוח וטעון שריפה: והגידין. שהן אסורין באכילה ואין חייבין עליהן מן התורה, כגון שומנו של גיד הנשה שהוא מותר אלא שישראל קדושים נהגו בו איסור. אי נמי, הגיד החיצון הסמוך לבשר שהוא אסור ואין חייבין עליו. ומן התורה הוי נותר. ולאכלו אי אפשר דרבנן אסרוהו: והנותר. בשר פסח שנתעצלו באכילתו ונתותר: בששה עשר. שהוא חולו של מועד. אע''פ שנפסל בבוקר ראשון, אין רשאי לשרפו ביום טוב, דשריפת קדשים עשה, ויום טוב עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה: יא. כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל, יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ, וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְחוּסִים. הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים. אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא, אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים: ברטנורה (יא) כל הנאכל בשור הגדול. שכבר הוקשה כל העתיד להקשות בו: יאכל בגדי הרך. ראוי לאכילה בפסח בן שמונה ימים אבל מה שאין נאכל בשור הגדול אין נמנין עליו בפסח אע''פ שעכשיו הוא רך, הואיל וסופו להקשות: וראשי כנפים והסחוחים. הכי קאמר, ומהו הנאכל בשור הגדול, ראשי כנפים, הסחוס שקורין טנרו''ס בלע''ז שבראש כף הכתף ושאר סחוסים כגון תנוך האוזן וסחוסי החזה והצלעות הקטנות שבסוף השדרה, הואיל ובשור הגדול נאכלים על ידי שליקה, יאכלו בגדי הרך, צלי: אבל המותיר בטהור וכו'. דכתיב (שמות יב) לא תותירו ממנו עד הבוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו, בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר, אם עברת על לאו, קיים עשה שבו ואינך לוקה. אי נמי, דהוי לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו: והשובר בטמא וכו'. דכתיב (שם) ועצם לא תשברו בו, בכשר מוזהר על שבירת עצם, ואינו מוזהר על שבירת עצם בפסול: יב. אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ, חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם, וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ. וּבַמֻּקְדָּשִׁין קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ, שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם. מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים, מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. הַחַלּוֹנוֹת, וְעוֹבִי הַחוֹמָה, כְּלִפְנִים: ברטנורה (יב) אבר. מן הפסח: שיצא מקצתו. חוץ למחיצתו. וצריך לחתוך את היוצא, דכתיב (שמות כב) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, ודרשינן ביה, כל בשר שיצא בשדה כלומר שיצא חוץ למחיצתו, כגון קדשי קדשים שיצאו חוץ לעזרה וקדשים קלים שיצאו חוץ לירושלים, אותו בשר היוצא, טריפה הוא ולא תאכלו: חותך. את הבשר היוצא סביב עד שמגיע לעצם: וקולף. את הבשר שלא יצא לחוץ עד שמגיע לפרק שמתחברים שם שני עצמות, ואוכל את הבשר שקלף שהרי לא יצא, וחותך את הפרק ומשליך כל העצם שיצא מקצתו: ובמוקדשים. בשאר קדשים חוץ מן הפסח: קוצץ בקופיץ. אותו מקצת האבר שיצא. ובפסח אינו יכול לעשות כן מפני שהוא מוזהר על שבירת עצם: מן האגף ולפנים כלפנים. אגף קרי כל מקום הגפת הדלתות שהוא חופף ונוקש שם כשסוגרים (דהיינו משפת הפנימית של עובי הפתח עד מקום הנקישה. מן האגף ולפנים), דהיינו תוך העיר ממש, כלפנים, ואוכלים שם קדשים קלים: מן האגף ולחוץ. דהיינו ממקום הנקישה ולחוץ כלחוץ: החלונות. שבחומת ירושלים ועובי ראש החומה בגנה, כלפנים: יג. שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד, אֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְהַמֵּחַם בָּאֶמְצַע. וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזוֹג, קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל. וְהַכַּלָּה, הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת: ברטנורה (יג) שתי חבורות שהיו אוכלות. פסח אחד: אלו הופכים פניהם הילך ואלו הופכים פניהם הילך. ואפילו נראים כשתי חבורות על פסח אחד לא אכפת לן, דרחמנא אמר (שם יב) על הבתים אשר יאכלו אותו, דמשמע שני בני אדם אוכלין פסח אחד בשני בתים דכתיב יאכלו [שנים], אותו חד פסח, [בתים] שנים. אבל אדם אחד אינו אוכל בשני מקומות, ולהכי מוקי בבית אחד יאכל, שאין אחד אוכל בשני בתים. ושתי חבורות ההופכות פניהם כשני בתים דמי: והמיחם. שמחממין בו את החמין שמוזגים בו היין, רשאי ליתן באמצע כדי שיהא נוח לשתיהן למזוג לכאן ולכאן. ואע''פ שמפסיק בין החבורות, לא אכפת לן: וכשהשמש. המשמש לשתיהן עומד מחבורה אחת שהתחיל לאכול הפסח עמה ומוזג לחבורה האחרת: קופץ את פיו. סוגר ובולם את פיו ומחזיר את פניו לצד חבורתו, שלא יחשדוהו שהוא אוכל עם החבורה האחרת, דאין אדם אוכל בשתי חבורות כדאמרן: והכלה שהיא בושה, רשאה להפוך פניה לצד אחר ולאכול, דפסח נאכל בשתי חבורות: הַכַּלָה הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ וְכוּ'. מָאי טַעְמָא אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁהִיא בוֹשָׁה. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן אִיקְלַע לְבֵי רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמְרוּ לֵיה מַה שְׁמָךְ אָמַר לְהוּ רַב הוּנָא אָמְרוּ נֵיתִיב מַר אַפּוּרְיָא יָתִיב יַהֲבוּ לֵיה כַּסָּא קַבְּלֵיהּ בְּחַד זִימְנָא וְשַׁתְיֵהּ בִּתְרֵי זִימְנֵי וְלָא אַהַדֵר אַפֵּיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ מָאי טַעְמָא קָרִית לָךְ רַב הוּנָא אָמַר לְהוּ בַּעַל הַשֵּׁם אֲנִי מָאי טַעְמָא כִּי אָמְרוּ לָךְ נֵיתִיב אַפּוּרְיָא יְתַבְתְּ אָמַר לְהוּ כָּל מַה שֶׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל הַבַּיִת עֲשֵׂה חוּץ מִצֵא. מָאי טַעְמָא כִּי יַהֲבוּ לָךְ כַּסָּא קָבַּלְתָּ בְּחַד זִימְנָא אָמַר לְהוּ מְסַרְבִין לְקָטָן וְאֵין מְסַרְבִין לְגָדוֹל. מָאי טַעְמָא אִשְׁתִּיתֵיהּ בִּתְרֵי זִימְנֵי אָמַר לְהוּ דְתַנְיָא הַשּׁוֹתֶה כּוֹסוֹ בְּבַת אַחַת הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן. שְׁנַיִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שְׁלשָׁה מִגַּסֵּי הָרוּחַ. מָאי טַעְמָא לֹא אַהַדַרְתָּ אַפָּךְ אָמַר לְהוּ כַּלָּה הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ תְּנַן. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרִבִּי יוֹסֵי אִקְלַע לְבֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי יוֹסֵי בֶן לְקוּנְיָא יַהֲבוּ לֵיהּ כַּסָּא קַבְּלֵיה בְּחַד זִימְנָא וְשַׁתְיֵה בְּחַד זִימְנָא אַמְרֵי לֵיהּ לֹא סָבַר לָה מַר הַשּׁוֹתֶה כּוֹסוֹ בְּבַת אַחַת הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן אָמַר לְהוּ לֹא אָמְרוּ בְכוֹסָךְ קָטָן וְיֵינָךְ מָתוֹק וּכְרֵיסִי רְחָבָה. אָמַר רַב הוּנָא בְּנֵי חֲבוּרָה נִכְנָסִין בִּשְׁלשָה וְיוֹצְאִין אֲפִילוּ בְאֶחָד. אָמַר רַבָּה וְהוּא דְעַיִּיל בְּעִידְנָא דִרְגִילֵי לְמֵיעַל וְהוּא דְרָגַשׁ בְהוּ דַיְילָא. אָמַר רַבִינָא וְנוֹתְנִין שְׂכַר דָּמִים וְצָרִיךְ הָאַחֲרוֹן לְהוֹסִיף דָמִים. וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ: רש''י מפני שהיא בושה. לאכול לעיני האנשים על ידי שמסתכלים בה: יתיב. ומטה מקום מסב חשובים היא והקטנים יושבים על ספסלין ונהג עצמו בחשיבות: קבלה בחד זימנא. ולא סירב עד שיפצרו בו: ושתייה בתרי זימני. הפסיק בו: ולא אהדר אפיה. לצד אחר אלא שתה לעיניהן: בעל השם אני. מקטנותי כך קוראים לי רב הונא: מ''ט כי אמרי לך תיב אפוריא יתבת. ולא ישבת ע''ג קרקע ולא ע''ג ספסל ולהכי בעי ליה שלא היה מנהגם כך ותמיה להו: כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה. מתניתא היא במסכת דרך ארץ בפרק בן עזאי: מסרבין לקטן. מלקבל דבריו עד שיפציר בו ואין מסרבין לגדול, שכן במלאכים שאמרו לאברהם כן תעשה ולא סרבו בו וללוט אמרו כי ברחוב נלין עד ויפצר בם מאוד: כלה הופכת פניה תנן. ואין דרך האיש להפוך פניו: רבי ישמעאל ברבי יוסי. כריסו רחבה הוה כדאמרינן בהשוכר את הפועלים: בני חבורה. לאו בפסח קאי בני חבורה שמש המשמש בסעודתן נכנסים בשלשה להסב ישמש ואם בא יחיד או שנים והסבו אין על השמש לשמש עלייהו: יוצאין אחד אחד. כל מי שסיים אכילתו קודם אם בא לצאת יצא אף ע''פ שקשה לשמש לשרת היחידים הנשארים: והוא דעיילי בעידנא. דעיילי אינשי שאין האחרון מאריך יותר משעת סעודת האחרי': והוא דרגש בהו דיילא. שהודיעו לשמש שזה דרכם לצאת אחד אחד לפי שטורח הוא לו לשמש היחידי: וצריך אחרון להוסיף דמים. לשמש: רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר (תהלים פ''ו) שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אֲנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ וְגוֹמֵר. סוֹפֵיהּ דִּקְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא וּלְבָתָר קְרָא כֹלָא. סוֹפֵיהּ דִּקְרָא כְּתִיב הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ הַבּוֹטֵח בָּךְ מִבְעֵי לֵיהּ מָאי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ אֶלָּא כַּבְיָכוֹל דָּוִד מִבְטַח לֵיהּ דְלָא יַעְבַּר לֵיהּ פַלְגּוּת לֵילְיָא בִשְׁנָתָא כְמָה דִכְתִּיב (שם קי''ט) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ. קַמְתִּי מַבְעֵי לֵיהּ אֶלָּא אָקוּם וְאֶתְקְשָׁר בָּךְ לְעַלְמִין. שָׁמְרָה נַפְשִׁי שָׁמוֹר מִבְעֵי לֵיהּ וְהָא תָנֵינָן דְּלֵית אָת בְאוֹרַיְיתָא דְלָא אִית בָּהּ רָזִין עִלָּאִין וְיַקִּירִין שָׁמְרָה לְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא קָאָמַר שָׁמְרָה לְהַהוּא חוּלָקָא דְאִתְאֲחָד בֵּיהּ נֶפֶשׁ דְכַד נַפְשָׁא נַפְקָאת מֵהָאי עַלְמָא אַתְיָא לְמֵירַת עַלְמָא אִי זָכֵי כַמָּה חֵילִין עִלָּאִין נַפְקִין לָקָבְלָהּ וּלְנַטְרָא לָהּ וּלְאַעֲלָא לָהּ בְמָדוֹרָא דְדוּכְתָּהָא וְהָאי ה' נָטִיר לָהּ לְאִתְאֲחָדָא עִמָּה בְרֵישׁ יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי וְאִי לָא זָכֵי כַמָּה גַרְדִּינֵי טְהִירִין אִזְדַּמְּנָן לָקָבְלָהּ וְדָחוּ לָהּ לְבַר וַוי לְהַהִיא נַפְשָׁא דְמִתְגַּלְגְּלָא בְרֵיקַנְיָיא כְּאַבְנָא בְקוּסְפִיתָא הָדָא הוּא דִכְתִּיב (שמואל א' כ''ה) וְאֶת נֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ יְקַלְעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקַּלַע. וְדָוִד בָּעֵי בָעוּתֵיהּ קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְאָמַר שָׁמְרָה נַפְשִׁי דְלָא יִדְחוּן לָהּ לְבַר וְכַד מָטֵי לָקָבְּלָךְ יִפְתְּחוּן לָהּ פִּתְחִין וּתְקַבֵּל לָהּ קָמָךְ. כִּי חָסִיד אֲנִי וְכִי חָסִיד אִקְרֵי אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אִין דִּכְתִּיב (ישעיה נ''ח) חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים בְּגִין כַּךְ שָׁמְרָה נַפְשִׁי דְלָא תִשְׁבּוֹק לָהּ לְמֵהַךְ לְבָר. רִבִּי יִצְחָק אָמַר כָּל בַּר נָשׁ דְאִית לֵיהּ חוּלָקָא כְצַדִּיק יָרִית לְהָאי אֶרֶץ כְּמָה דִכְתִּיב (שם ס') וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹמֵר וְהָאי צַדִּיק חָסִיד אִקְרֵי אָמַר דָּוִד בָּתָר דְהָאי אָתָר אֲחִידְנָא חָסִיד אֲנִי. וּבְגִין כַּךְ שָׁמְרָה נַפְשִׁי לְאִתְקַשְּׁרָא בָּךְ. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח (תהלים פ''א) עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ. הָא אוּקְמוּהָ דְאוֹלִיף שַׁבְעִין פִּתְקִין וְלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ יַתִּיר הָדָא הוּא דִכְתִּיב (תהלים פ''א) שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. אֲבָל מָאי עֵדוּת. תָּא חֲזֵי בְשַׁעְתָּא דְאִתְּתֵיהּ דְפוֹטִיפַר הֲוֵת אֲחִידָא בֵּיהּ לְהַהִיא מִלָּה הֲוָה יוֹסֵף עָבִיד גַּרְמֵיהּ כְּמָאן דְלָא יָדַע לִישָׁנָא דִילָהּ וְכֵן בְכָל יוֹמָא עַד הַהִיא שַׁעְתָּא בַתְרַיְיתָא דִכְתִּיב (בראשית ט''ל) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְבִגְדּוֹ מָאי וַתִּתְפְּשֵׂהוּ אֶלָּא בְגִין דְעָבִיד גַּרְמֵיהּ כְמָאן דְלָא יָדַע לִישָׁנָא וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוֵחַ לָקָבְלֵיהּ (משלי ז') לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהּ הֶחֱלִיקָה. מָאי קָמַשְׁמַע לָן אֶלָּא כָּל מָאן דְּנָטִיר גַּרְמֵיהּ מֵהָאי אִתְקְשָׁר בָּהּ בִשְׁכִינְתָּא וְאָחִיד בְהַהוּא עֵדוּת וּמָאי הוּא ה' דְאִתּוֹסֵף בֵּיהּ. דִכְתִּיב עֵדּוּת בִיהוֹסֵף שָׂמוֹ אוּף הָכָא י' אִתּוֹסֵף בְּפִנְחָס עַל דְּקַנֵּי בְהָאי: תרגום הזוהר רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךְ וְגוֹ'. יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּסוֹף הַפָּסוּק, וְאַחַר כָּךְ בְּכָל הַפָּסוּק. בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַפָּסוּק כָּתוּב, הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךְ. שׁוֹאֵל, הַבּוֹטֵחַ בְּךְ הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר, מַהוּ הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךְ. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא כִּבְיָכוֹל דָּוִד הָיָה מַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר עָלָיו חֲצוֹת לַיְלָה בְּשֵׁינָה. כְּמ''שׁ חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךְ. הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר קַמְתִּי. אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ הוּא, אָקוּם וְאֶתְקַשֵּׁר בְּךְ לְעוֹלָם. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְכוּ': שׁוֹאֵל, שְׁמוֹר הָיָה צָרִיךְ לוֹמָר. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁאֵין אוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ בָּהּ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וִיקָרִים. וּמֵשִׁיב, שָׁמְרָה, הַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁמְרָה, הַיְנוּ, שְׁמוֹר ה', שֶׁהִיא אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁהַנֶּפֶשׁ נֶאֱחֶזֶת בּוֹ. כִּי כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, הִיא בָּאָה לָרֶשֶׁת הָעוֹלָם הַבָּא. אִם זָכְתָה, כַּמָּה צְבָאוֹת עֶלְיוֹנִים יוֹצְאִים לְקַבְּלָהּ וּלְשָׁמְרָהּ וּלְהַכְנִיסָהּ אֶל הַמָּדוֹר שֶׁלָּהּ בִּמְקוֹמָהּ. וְאוֹתָהּ ה', שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, שׁוֹמֶרֶת אוֹתָהּ, לְהִתְאָחֵד עִמָּהּ בְּרָאשֵׁי חָדֳשִׁים וְשַׁבָּתוֹת. וְאִם לֹא זָכְתָה, כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מוּכָנִים כְּנֶגְדָהּ, שֶׁדּוֹחִים אוֹתָהּ לַחוּץ. אוֹי לְאוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת לָרִיק כָּאֶבֶן בְּכַף הַקֶּלַע. זֶ''שׁ וְאֶת נֶפֶשׁ אוֹיִבְךְ יִקְלָעֶנָה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע. וְדָוִד בִּקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמַר, שָׁמְרָה נַפְשִׁי, שֶׁלֹּא יִדְחוּ אוֹתָהּ לַחוּץ. וּכְשֶׁיַּגִּיעוּ כְּנֶגְדָהּ, יִפְתְּחוּ לָהּ הַפְּתָחִים וּתְקַבְּלָהּ לְפָנֶיךְ. כִּי חָסִיד אָנִי, שׁוֹאֵל, וְכִי חָסִיד נִקְרָא דָּוִד, הֲלֹא הוּא מֶלֶךְ וּמִדָּתוֹ הִיא מַלְכוּת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כֵּן, שֶׁנִּקְרָא חָסִיד, שֶׁכָּתוּב, חַסְדֵּי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים. דְּהַיְנוּ, שֶׁמִּשּׁוּם שֶׁמְּקַבֵּל חֲסָדִים הַנֶּאֱמָנִים, נִקְרָא חָסִיד. וּמִשּׁוּם זֶה שָׁמְרָה נַפְשִׁי שֶׁלֹּא תַּעֲזוֹב אוֹתָהּ לָלֶכֶת לַחוּץ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בַּצַדִּיק, דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ, יוֹרֵשׁ אֶרֶץ זוֹ, שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, כְּמ''שׁ, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. וְהַצַדִּיק הַזֶּה, שֶׁהוּא יְסוֹד, נִקְרָא חָסִיד, מִשּׁוּם שֶׁמַּשְׁפִּיעַ חֲסָדִים. וְעַל כֵּן אָמַר דָּוִד, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי אָחוּז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, בַּצַדִּיק, עַל כֵּן חָסִיד אָנִי, וּבִשְׁבִיל זֶה שָׁמְרָה נַפְשִׁי לְהִתְקַשֵּׁר בְּךְ. רַבִּי חִיָּא פָּתַח, עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע וְגוֹ'. הֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּלְאָךְ לִמְּדוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁיָּדַע פַּרְעֹה, וּבְלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיָה גָּדוֹל יוֹתֵר מִפַּרְעֹה, שֶׁפַּרְעֹה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (סוטה לו:). זֶ''שׁ, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע, שֶׁלִּמְּדָהוּ שָׂפוֹת, שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹתָן מִקּוֹדֶם. אֲבָל לְפִי זֶה, מַהוּ עֵדוּת. וּמֵשִׁיב, בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר אֲחָזָתוֹ לְאוֹתוֹ הַדָּבָר עָשָׂה עַצְמוֹ יוֹסֵף כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַשָּׂפָה שֶׁלָּהּ, וְכֵן בְּכָל יוֹם, עַד הַשָּׁעָה הַהִיא הָאַחֲרוֹנָה שֶׁכָּתוּב, וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ. מַהוּ וַתִּתְפְּשֵׂהוּ. אֶלָּא, מִשּׁוּם שֶׁעַד אָז, עָשָׂה עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַלָּשׁוֹן, וְאָז הִכִּירָה בּוֹ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַלָּשׁוֹן, כְּלוֹמָר שֶׁמֵּבִין כַּוָּנָתָהּ. וְזֶהוּ וַתִּתְפְּשֵׂהוּ, שֶׁתָּפְשָׂה הָרַמָּאוּת שֶׁלּוֹ. בְּבִגְדוֹ, הוּא לָשׁוֹן בְּגִידָה וְרַמָּאוּת. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת, צוֹוַחַת כְּנֶגְדוֹ, לְשָׁמְרְךְ מֵאִשָׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. מַה מַּשְׁמִיעֵנוּ. אֶלָּא כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִזֶּה, כְּמוֹ יוֹסֵף, הוּא מִתְקַשֵּׁר בַּשְּׁכִינָה, וְאוֹחֵז בָּעֵדוּת הַזּוֹ, וּמָה הִיא, הִיא הַה' שֶׁנִּתּוֹסְפָה בּוֹ, שֶׁכָּתוּב עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ וְגוֹ'. אַף כָּאן, י' נִתוֹסְפָה בְּפִינְחָס עַל שֶׁקִּנֵּא בָּזֶה. הרמב''ם ה' תפלה פי''א א. בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהִיתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה וְאֵין אוֹכְלִין בָּהֵן וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֵן וְאִין נִאוּתִין בָּהֵן וְאֵין מְטַיְילִין בָּהֵן וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן בְּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וַחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם מוּתָּרִין לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶן מִדּוֹחַק: ב. וְאֵין מְחַשְׁבִין בָּהֵן חֶשְׁבּוֹנוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה כְּגוֹן קוּפָּה שֶׁל צְדָקָה וּפִדְיוֹן שְׁבוּיִם וְכַיּוֹצֵא בָהֵן. וְאֵין מַסְפִּידִין בָּהֵן אֶלָּא הֶסְפֵּד שֶׁל רַבִּים כְּגוֹן שֶׁיִהְיֶה שָׁם הֶסְפֵּד גְּדוֹלֵי חַכְמֵי אוֹתָהּ הָעִיר שֶׁכָּל הָעָם מִתְקַבְּצִין וּבָאִין בִּגְלָלָן: מספר חסידים סימן קכ''ח קכ''ט מַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ יַעֲקֹב בְּרַבִּי יָקָר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד בִּזְקָנוֹ לִפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וּכְשֶׁהָיוּ הַקָּהָל הוֹלְכִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אוֹ לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן אָז חוֹלֵץ מַנְעָלָיו וְאוֹמֵר אֲנִי עָנִי הֵם בִכְסָפִים וַאֲנִי בְרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים נִמְצָא הֵם בְּשֶׁלָהֶם וַאֲנִי בְשֶׁלִי וְכֵן נָהֲגוּ הַקָּהָל אַחֲרָיו: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ אַתָּה קוֹנֶה אַרְגָּז לִשְׁמוֹר כֶּסֶף וְזָהָב יֵשׁ לָךְ לִקְנוֹת אַרְגָּז נָאֶה לְהַצְנִיעַ סִפְרְךָ וּתְפִלִּין. כַּבֵד ה' מֵהוֹנֶךָ מִמַּה שֶׁהַנָּאָךָ יֵשׁ לָךְ קוֹל עָרֵב מִצְוָה לְהִתְפַּלֵּל. זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ הִתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת אֶתְרוֹג נָאֶה וְלוּלָב נָאֶה וְסוּכָּה נָאָה וְטַלִּית נָאָה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל חֶפְצֵי ה': יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (ב) שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל: קַבִּילוּ יַת חוּשְׁבַּן כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבַּר עַשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵילָא לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן כָּל נָפֵיק חֵילָא בְּיִשְׂרָאֵל: רש''י לבית אבתם. על שבט האב יתיחסו, ולא אחר האם: (ג) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: וּמַלִיל משֶׁה וְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא וַאֲמָרוּ לְמִמְנֵי יָתְהוֹן בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יַרְדְנָא דִירִיחוֹ לְמֵימָר: רש''י וידבר משה ואלעזר הכהן אתם. דברו עמם על זאת שצוה המקום למנותם: לאמר. אמרו להם צריכים אתם להמנות: (ד) מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: מִבַּר עַשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵילָא כְּמָא דְפַקֵיד יְיָ יָת משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל דִנְפָקוּ מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם: רש''י מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה וגו' . שיהא מנינם מבן עשרים שנה ומעלה, שנאמר (שמות ל, יג) כל העבר על הפקדים וגו' : שני (ה) רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי:רְאוּבֵן בּוּכְרָא דְיִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ זַרְעִית חֲנוֹךְ לְפַלוּא זַרְעִית פַּלוּא: רש''י משפחת החנכי. לפי שהיו האמות מבזין אותם ואומרים מה אלו מתיחסין על שבטיהם, סבורין הם שלא שלטו המצריים באמותיהם, אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם, לפיכך הטיל הקדוש ברוך הוא שמו עליהם, ה''א מצד זה ויו''ד מצד זה, לומר, מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם. וזהו הוא שמפורש על ידי דוד (תהלים קכב, ד) שבטי יה עדות לישראל. השם הזה מעיד עליהם לשבטיהם, לפיכך בכלם כתיב החנכי הפלאי, אבל בימנה לא הצרך לומר משפחת הימני, לפי שהשם קבוע בו יו''ד בראש וה''א בסוף:
תורה (יב)בְּנֵי
שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִנְמוּאֵל מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי
לְיָמִין מִשְׁפַּחַת הַיָּֽמִינִי לְיָכִין מִשְׁפַּחַת הַיָּֽכִינִֽי:
בְּנֵי שִׁמְעוֹן לְזַרְעֲיַתְהוֹן לִנְמוּאֵל
זַרְעִית נְמוּאֵל לְיָמִין
זַרְעִית יָמִין לְיָכִין זַרְעִית
יָכִין:
תורה
תורה (יח)
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי גָד לִפְקֻדֵיהֶם
אַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת:
אִלֵין זַרְעֲיַת בְּנֵי גָד לְמִנְיָנֵהוֹן
אַרְבְּעִין אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה:
(יט)
בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וַיָּמָת עֵר
וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וּמִית
עֵר וְאוֹנָן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן:
(כ)
וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם
לְשֵׁלָה מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי
לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי:
וַהֲווֹ בְנֵי יְהוּדָה לְזַרְעֲיַתְהוֹן
לְשֵׁלָה זַרְעִית שֵׁלָה לְפֶרֶץ
זַרְעִית פֶּרֶץ לְזֶרַח זַרְעִית
זָרַח: (כא)
וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת
הַחֶצְרֹנִי לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי:
וַהֲווֹ בְנֵי פֶרֶץ לְחֶצְרוֹן זַרְעִית
חֶצְרוֹן לְחָמוּל זַרְעִית חָמוּל:
(כב)
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יְהוּדָה לִפְקֻדֵיהֶם
שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת:
אִלֵין זַרְעֲיַת יְהוּדָה לְמִנְיָנֵיהוֹן
שִׁבְעִין וְשִׁתָּא אַלְפִין
וַחֲמֵשׁ מְאָה: (כג)
בְּנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם תּוֹלָע
מִשְׁפַּחַת הַתּוֹלָעִי לְפֻוָה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי:
בְּנֵי יִשָשׂכָר לְזַרְעֲיַתְהוֹן תּוֹלָע
זַרְעִית תּוֹלָע לְפֻוָה זַרְעִית
פּוּנִי: (כד)
לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשׁוּבִי לְשִׁמְרֹן
מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרֹנִי:
לְיָשׁוּב זַרְעִית יָשׁוּב לְשִׁמְרוֹן
זַרְעִית שִׁמְרוֹן:
(כה)
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יִשָּׂשכָר לִפְקֻדֵיהֶם
אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת:
אִלֵין זַרְעֲיַת יִשָׂשׂכָר לְמִנְיָנֵיהוֹן
שִׁתִּין וְאַרְבְּעָה אַ:לפִין
וּתְלַת מְאָה: (כו)
בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְסֶרֶד
מִשְׁפַּחַת הַסַּרְדִּי לְאֵלוֹן מִשְׁפַּחַת הָאֵלֹנִי לְיַחְלְאֵל
מִשְׁפַּחַת הַיַּחְלְאֵלִי:
בְּנֵי זְבוּלוּן לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְסֶרֶד
זַרְעִית סֶרֶד לְאֵלוֹן זַרְעִית
אֵלוֹן לְיַחְלְאֵל זַרְעִית
יַחְלְאֵל: (כז)
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַזְּבוּלֹנִי לִפְקֻדֵיהֶם
שִׁשִּׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת:
אִלֵין זַרְעֲיַת זְבוּלוּן לְמִנְיָנֵיהוֹן
שִׁתִּין אַלְפִין:וְחֲמֵשׁ מְאָה:
(כח)
בְּנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה
וְאֶפְרָיִם:
בְּנֵי יוֹסֵף לְזַרְעֲיַתְהוֹן מְנַשֶׁה
וְאֶפְרָיִם:
(כט)
בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת
הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת
הַגִּלְעָדִי:
בְּנֵי מְנַשֶׁה לְמָכִיר זַרְעִית מָכִיר
וּמָכִיר אוֹלִיד יַת גִלְעָד לְגִלְעָד
זַרְעִית גִלְעָד: (ל)
אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת
הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי:
אִלֵין בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר זַרְעִית
אִיעֶזֶר לְחֵלֶק זַרְעִית חֵלֶק:
(לא)
וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי
וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי:
וְאַשְׂרִיאֵל זַרְעִית אַשְׂרִיאֵלִי וְשֶׁכֶם
זַרְעִית שֶׁכֶם:
(לב)
וּשְׁמִידָע מִשְׁפַּחַת הַשְּׁמִידָעִי וְחֵפֶר
מִשְׁפַּחַת הַחֶפְרִי:
וּשְׁמִידָע זַרְעִית שְׁמִידָע וְחֵפֶר
זַרְעִית חֵפֶר:
(לג)
וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים
כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה
מִלְכָּה וְתִרְצָה:
וּצְלָפְחָד בַּר חֵפֶר לָא הֲווֹ
לֵיהּ בְּנִין אֱלָהֵין בְּנָן וְשׁוּם
בְּנַת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנוֹעָה חָגְלָה
מִלְכָּה וְתִרְצָה: (לד)
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה וּפְקֻדֵיהֶם
שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת:
אִלֵין זַרְעֲיַת מְנַשֶׁה וּמִנְיָנֵיהוֹן
חַמְשִׁין וּתְרֵין אַלְפִין
וּשְׁבַע מְאָה: (לה)
אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם
לְשׁוּתֶלַח מִשְׁפַּחַת הַשֻּׁתַלְחִי לְבֶכֶר מִשְׁפַּחַת הַבַּכְרִי
לְתַחַן מִשְׁפַּחַת הַתַּחֲנִי:
אִלֵין בְּנֵי אֶפְרַיִם לְזַרְעֲיַתְהוֹן
לְשׁוּתֶלַח זַרְעִית שׁוּתֶלַח
לְבֶכֶר זַרְעִית בֶּכֶר לְתַחַן
זַ:רעִית תַּחַן: (לו)
וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוּתָלַח לְעֵרָן מִשְׁפַּחַת
הָעֵרָנִי:
וְאִלֵין בְּנֵי שׁוּתָלַח לְעֵרָן זַרְעִית
עֵרָן:
(לז)
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם
לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֵלֶּה בְנֵי
יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם:
אִלֵין זַרְעֲיַת בְּנֵי אֶפְרַיִם
לְמִנְיָנֵיהּוֹן תְּלָתִין
וּתְרֵין אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה
אִלֵין בְּנֵי יוֹסֵף לְזַרְעֲיַתְהּוֹן:
(לח)
בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֶלַע
מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי לְאַשְׁבֵּל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׁבֵּלִי
לַאֲחִירָם מִשְׁפַּחַת הָאֲחִירָמִי:
בְּנֵי בִנְיָמִין לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְבֶלַע
זַרְעִית בֶּלַע לְאַשְׁבֵּל
זַרְעִית אַשְׁבֵּל לַאֲחִירָם
זַרְעִית אֲחִירָם:
(לט)
לִשְׁפוּפָם מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּפָמִי לְחוּפָם
מִשְׁפַּחַת הַחוּפָמִי:
לִשְׁפוּפָם זַרְעִית שְׁפוּפָם לְחוּפָם
זַרְעִית חוּפָם:
(מ)
וַיִּהְיוּ בְנֵי בֶלַע אַרְדְּ וְנַעֲמָן
מִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי לְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי:
וַהֲווֹ בְנֵי בֶלַע אַרְדְ וְנַעֲמָן
זַרְעִית הָאַרְדִי לְנַעֲמָן זַרְעִית נַעֲמִי:
(מא)
אֵלֶּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם
וּפְקֻדֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת:
אִלֵין בְּנֵי בִנְיָמִן לְזַרְעֲיַתְהוֹן
וּמִנְיָנֵיהוֹן אַרְבְּעִין
וְחַמְשָׁא אַלְפִין וְשִׁית מְאָה:
(מב)
אֵלֶּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּחָם
מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּחָמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת דָּן לְמִשְׁפְּחֹתָם:
אִלֵין בְּנֵי דָן לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְשׁוּחָם
זַרְעִית שׁוּחָם אִלֵין זַרְעֲיַת דָן
לְזַרְעֲיַתְהוֹן:
(מג)
כָּל מִשְׁפְּחֹת הַשּׁוּחָמִי לִפְקֻדֵיהֶם
אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת:
כָל זַרְעֲיַת שׁוּחָם לְמִנְיָנֵיהוֹן שִׁתִּין
וְאַרְבַּע אַלְפִין וְאַרְבַּע מְאָה: כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום
כל הסדרה ותרגום והפטרה: (מד)
בְּנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם לְיִמְנָה
מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה לְיִשְׁוִי מִשְׁפַּחַת הַיִּשְׁוִי לִבְרִיעָה
מִשְׁפַּחַת הַבְּרִיעִי:
בְּנֵי אָשֵׁר לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְיִמְנָה
זַרְעִית יִמְנָה לְיִשְׁוִי
זַרְעִית יִשְׁוִי לִבְרִיעָה
זַרְעִית בְּרִיעָה: (מה)
לִבְנֵי בְרִיעָה לְחֶבֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרִי
לְמַלְכִּיאֵל מִשְׁפַּחַת הַמַּלְכִּיאֵלִי:
לִבְנֵי בְרִיעָה לְחֵבֶר זַרְעִית חֵבֶר
לְמַלְכִּיאֵל זַרעִית מַלְכִּיאֵל:
(מו)
וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח:
וְשׁוּם:בַּת אָשֵׁר סָרַח:
(מז)
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אָשֵׁר לִפְקֻדֵיהֶם
שְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת:
אִלֵין זַרְעֲיַת בְּנֵי אָשֵׁר לְמִנְיָנֵיהוֹן
חַמְשִׁין וּתְלָתָא אַלְפִין:ואַ:רבַּע מְאָה:
(מח)
בְּנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְיַחְצְאֵל
מִשְׁפַּחַת הַיַּחְצְאֵלִי לְגוּנִי מִשְׁפַּחַת הַגּוּנִי:
בְּנֵי נַפְתָּלִי לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְיַחְצְאֵל
זַרְעִית יַחְצְאֵל לְגוּנִי
זַרְעִית גוּנִי: (מט)
לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם
מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי:
לְיֵצֶר זַרְעִית יֵצֶר לְשִׁלֵם זַרְעִית
שִׁלֵם: (נ)
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם
וּפְקֻדֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת:
אִלֵין זַרְעֲיַת נַפְתָּלִי לְזַרְעֲיַתְהוֹן
וּמִנְיָנֵיהוֹן אַרְבְּעִין
וְחַמְשָׁא אַלְפִין וְאַרְבַּע מֵאָה:
(נא)
אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת
אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים:
אִלֵין מִנְיָנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁית
מְאָה וְחַד אַלְפִין שְׁבַע מְאָה
וּתְלָתִין: (נב)
שלישי וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
(נג)
לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה
בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת:
לְאִלֵין תִּתְפְּלֵיג אַרְעָא בְּאַחֲסָנָא
בְּמִנְיַן שְׁמָהָן:
(נד)
לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט
נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ:
לְסַגִיאֵי תִּסְגוּן אַחֲסַנְתְּהוֹן
וְלִזְעֵירֵי תַּזְעֲרוּן
אַחֲסַנְתְּהוֹן גְבַר לְפוּם מִנְיָנוֹהִי תִּתְיְהֵב
אַחֲסַנְתֵּיהּ:
(נה)
אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת
מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ:
בְּרַם בְּעַדְבָא תִּתְפְּלֵיג יַת אַרְעָא
לִשְׁמָהָן שִׁבְטֵי אֲבָהָתְהוֹן יַחְסְנוּן:
(נו)
עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב
לִמְעָט:
עַל פּוּם עַדְבָא תִּתְפְּלֵיג אַחֲסַנְתְּהוֹן
בֵּין סַגִיאֵי לִזְעֵירֵי:
(נז)
וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַלֵּוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם
לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַגֵּרְשֻׁנִּי לִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי
לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי:
וְאִלֵין מִנְיָנֵי לֵוָאֵי לְזַרְעֲיַתְהוֹן
לְגֵרְשׁוֹן זַרְעִית גֵרְשׁוֹן
לִּקְהָת זַרְעִית קְהָת לִמְרָרִי
זַרְעִית מְרָרִי: (נח)
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת לֵוִי מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי
מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי מִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי
מִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי וּקְהָת הוֹלִד אֶת עַמְרָם:
אִלֵין זַרְעֲיַת לֵוִי זַרְעִית לִבְנִי
זַרְעִית חֶבְרוֹן זַרְעִית מַחְלִי זַרְעִית
מוּשִׁי זַרְעִית קֹרַח וּקְהָת אוֹלִיד
יָת עַמְרָם:
(נט)
וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי
אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּלֶד לְעַמְרָם אֶת
אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וְאֵת מִרְיָם אֲחֹתָם:
וְשׁוּם אִתַּת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת
לֵוֵי דִילֵדַת יָתַהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם
וִילֵידַת לְעַמְרָם יָת אַהֲרֹן וְיָת
משֶׁה וְיָת מִרְיָם אֲחַתְהוֹן:
(ס)
וַיִּוָּלֵד לְאַהֲרֹן אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא
אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר:
וְאִתְיְלִיד לְאַהֲרֹן יַת נָדָב וְיַת
אֲבִיהוּא יַת אֶלְעָזָר וְיַת אִיתָמָר:
(סא)
וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ
זָרָה לִפְנֵי יְהוָה:
וּמִית נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּקָרוֹבֵיהוֹן
אֶשָׁתָא נוּכְרֵיתָא קֳדָם יְיָ:
(סב)
וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים
אֶלֶף כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה כִּי לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא נִתַּן לָהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל:
וַהֲווֹ מִנְיָנֵיהוֹן עַשְׂרִין וּתְלָתָא
אַלְפִין כָּל דְכוּרָא מִבַּר
יַרְחָא וּלְעֵילָא אֲרֵי לָא
אִתְמְנִיאוּ בְּגוֹ בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל אֲרֵי לָא אִתְיְהִיבַת לְהוֹן
אַחֲסָנָא בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
(סג)
אֵלֶּה פְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן
אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן
יְרֵחוֹ:
אִלֵין מִנְיָנֵי משֶׁה וְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא
דִי מְנוֹ יַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יַרְדְנָא דִירֵיחוֹ:
(סד)
וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ מִפְּקוּדֵי מֹשֶׁה
וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבַּר
סִינָי:
וּבְאִלֵין לָא הֲוָה גְבַר מִמִנְיָנֵי
משֶׁה וְאַהֲרֹן כַּהֲנָא דִי מְנוֹ
יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא דְסִינָי:
(סה)
כִּי אָמַר יְהוָה לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ
בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה
וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן:
אֲרֵי אֲמַר יְיָ לְהוֹן מֵימַת
יְמוּתוּן בְּמַדְבְּרָא וְלָא אִשְׁתְּאַר מִנְהוֹן
אֱנַשׁ אֶלָהֵן כָּלֵב בַּר יְפֻנֶה
וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן: כז
(א)
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן
גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה
וְתִרְצָה:
וְקָרֵיבָא בְּנַת צְלָפְחָד בַּר חֵפֶר
בַּר גִלְעָד בַּר מָכִיר בַּר
מְנַשֶׁה לְזַרְעֲיַת מְנַשֶׁה בַּר יוֹסֵף
וְאִלֵין שְׁמָהַת בְּנָתֵיהּ מַחְלָה נוֹעָה
וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה:
(ב)
וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי
אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל
מוֹעֵד לֵאמֹר:
וְקָמָן קֳדָם משֶׁה וְקֳדָם אֶלְעָזָר
כַּהֲנָא וְקֳדָם רַבְרְבַיָא וְכָל כְּנִשְׁתָּא
בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימָר:
(ג)
אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה
בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְהוָה בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ
מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ:
אָבוּנָא מִית בְּמַדְבְּרָא וְהוּא לָא
הֲוָה בְּגוֹ כְנִשְׁתָּא דְאִזְדַמָנוּ עַל
יְיָ בְּכְנִשְׁתָּא דְקֹרַח אֲרֵי בְחוֹבֵיהּ
מִית וּבְנִין לָא הֲווֹ לֵיהּ:
(ד)
לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ
מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ
אֲחֵי אָבִינוּ:
לְמָא יִתְמְנַע שְׁמָא דַאֲבוּנָא מִגוֹ
זַרְעִיתֵיהּ אֲרֵי לֵית לֵיהּ בָּר
הַב לָנָא אַחֲסָנָא בְּגוֹ אֲחֵי
אָבוּנָא:
(ה)
וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה:
וְקָרֵב משֶׁה יָת דִינְהוֹן קֳדָם
יְיָ:
(ו)
רביעי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לְמֵימָר:
(ז)
כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן
לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת
נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן:
יָאוּת בְּנַת צְלָפְחָד מְמַלְלָן מִתַּן
תִּתֵּן לְהוֹן אֲחוּדַת אַחֲסָנָא בְּגוֹ
אֲחֵי אֲבוּהֶן וְתַעֲבַר יַת אַחֲסָנַת
אֲבוּהֶן לָהֶן:
(ח)
וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ
כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ:
וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּמַלֵיל לְמֵימָר
גְבַר אֲרֵי יְמוּת וּבַר לֵית
לֵיהּ וְתַעַבְרוּן יָת אַחֲסַנְתֵּיהּ לִּבְרַתֵּיהּ:
(ט)
וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ
לְאֶחָיו:
וְאִם לֵית לֵיהּ בְּרַתָּא וְתִתְּנוּן
יָת אַחֲסַנְתֵּיה לַאֲחוֹהִי: (י)
וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ
לַאֲחֵי אָבִיו:
וְאִם לֵית לֵיהּ אַחִין וְתִתְּנוּן
יָת אַחֲסַנְתֵּיהּ לְאֲחֵי אֲבוּהִי:
(יא)
וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת
נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ
וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה
יְהוָה אֶת מֹשֶׁה:
וְאִם לֵית אַחִין לַאֲבוּהִי וְתִתְּנוּן
יָת אַחֲסַנְתֵּיהּ לְקָרִיבֵיהּ דְקָרֵיבּ לֵיהּ
מִזַרְעִיתֵיהּ וְיֵרַת יָתַהּ וּתְהֵי לִבְנֵי
יִשְׂרָאֵל לִגְזֵירַת דִין כְּמָא דִי
פַקִיד יְיָ יָת משֶׁה:
(יב)
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר
הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי
יִשְׂרָאֵל:
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה סַק לְטוּרָא
דַעֲבָרָאֵי הָדֵין וַחֲזֵי יָת אַרְעָא
דִי יְהָבִית לִבְנֵי יִשִׂרָאֵל:
(יג)
וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ
גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ:
וְתֶחֱזֵי יָתָהּ וְתִתְכְנֵּשׁ לְעַמָיךְ אַף
אָתְּ כְּמָא דִי אִתְכְּנִישׁ אַהֲרֹן
אָחוּךְ:
(יד)
כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן
בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי
מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן:
כְּמָא דִסָרֵיבְתּוּן עַל מֵימְרִי
בְּמַדְבְּרָא דְצִן בְּמַצוּת
כְּנִשְׁתָּא לְקַדָשׁוּתִי בְמַיָא
לְעֵינֵיהוֹן אִנוּן מֵי מַצוּת רְקָם
מַדְבְּרָא דְצִן:
(טו)
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֵאמֹר:
וּמַלִיל משֶׁה קֳדָם יְיָ לְמֵימָר:
(טז)
יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר
אִישׁ עַל הָעֵדָה:
יְמַנֵי יְיָ אֱלָהָא רוּחַיָא לְכָל
בִּשְׂרָא גְבַר עַל כְּנִשְׁתָּא:
(יז)
אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא
לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת
יְהוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה:
דִי יִפּוֹק קֳדָמֵיהוֹן וְדִי יֵעוֹל
קֳדָמֵיהוֹן וְדִי יַפֵּקִנוּן וְדִי יָעֵלִינוּן
וְלָא תְהֵי כְּנִשְׁתָּא דַיְיָ כְּעָנָא
דִי לֵית לְהֵן רָעֵי:
(יח)
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת
יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ
עָלָיו:
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה דְבַר לָךְ
יָת יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן גְבַר
דִי רוּחַ נְבוּאָה בֵּיהּ וְתִסְמוֹךְ
יָת יְדָךְ עֲלוֹהִי:
(יט)
וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן
וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם:
וּתְקֵים יָתֵיהּ לָקֳדָם אֶלְעָזָר כַּהֲנָא
וְלָקֳדָם כָּל כְּנִשְׁתָּא וּתְפַקֵד יָתֵיהּ
לְעֵינֵיהוֹן:
(כ)
וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ
כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
וְתִתֵּן מִזִיוָךְ עֲלוֹהִי בְּדִיל דִי
יְקַבְּלוּן מִנֵיהּ כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי
יִשְׂרָאֵל:
(כא)
וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל
לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל
פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה:
וְלִקֳדָם אֶלְעָזָר כַּהֲנָא יְקוּם וְיִשְׁאַל
לֵיהּ בְּדִין אוּרַיָא קֳדָם יְיָ
עַל מֵימְרֵיהּ יְהוֹן נַפְקִין וְעַל
מֵימְרֵא יְהוֹן עָאלִין הוּא וְכָל
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִמֵיהּ וְכָל כְּנִשְׁתָּא:
(כב)
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ
וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן
וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה:
וַעֲבַד משֶׁה כְּמָא דִי פַקֵיד
יְיָ יָתֵיהּ וּדְבַר יָת יְהוֹשֻׁע
וַאֲקִימֵיהּ קֳדָם אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וּקְדָם
כָּל כְּנִשְׁתָּא:
(כג)
וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה:
וּסְמַךְ יָת יְדוֹהִי עֲלוֹהִי וּפַקְדֵיהּ
כְּמָא דִי מַלִיל יְיָ בִּידָא
דְמשֶׁה:
כח (א)
חמישי וַיְדַבֵּר
יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
(ב)
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב
לִי בְּמוֹעֲדוֹ:
פַקֵיד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר
לְהוֹן יָת קוּרְבָּנִי לְחֵם סִדוּר
לְקוּרְבָּנַי לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא תִּטְרוּן לְקָרָבָא
קֳדָמַי בְּזִמְנֵיהּ:
(ג)
וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר
תַּקְרִיבוּ לַיהוָה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם
עֹלָה תָמִיד:
וְתֵימַר לְהוֹן דֵין קוּרְבָּנָא דִי
תְקַרְבוּן קֳדָם יְיָ אִימְּרִין בְּנֵי
שְׁנָא שַׁלְמִין תְּרֵין לְּיוֹמָא עֲלָתָא
תְּדִירָא:
(ד)
אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת
הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם:
יָת אִמְרָא חָד תַּעֲבֵד בְּצַפְרָא
וְיָת אִמְרָא תִנְיָנָא תַּעֲבֵד בֵּין
שִׁמְשַׁיָא:
(ה)
וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה
בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין:
וְחָד מִן עַשְׂרָא בִּתְלַת סָאִין
סוּלְתָּא לְמִנְחָתָא דְפִילָא בִּמְשַׁח כְּתִישָׁא
רַבְעוּת הִינָא:
(ו)
עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ
נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה:
עֲלָתָא תְּדִירָא דְאִתְעֲבִידָא בְּטוּרָא
דְסִינַי לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא
קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ:
(ז)
וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד
בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיהוָה:
וְנִסְכֵּיהּ רַבְעוּת הִינָא לְאִמְרָא חָד
בְּקוּדְשָׁא יִתְנַסַךְ נִסוּךְ דַחֲמַר עַתִּיק
קֳדָם יְיָ:
(ח)
וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין
הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ
נִיחֹחַ לַיהוָה:
וְיָת אִמְרָא תִנְיָנָא תַּעֲבֵיד בֵּין
שִׁמְשַׁיָא כְּמִנְחַת צַפְרָא וּכְנִסְכֵּיהּ תַּעְבֵיד
קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ:
(ט)
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי
שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה
בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ:
וּבְיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא תְּרֵין אִימְרִין
בְּנֵי שְׁנָא שַׁלְמִין וּתְרֵין
עִשְׂרוֹנִין סוּלְתָּא
דְמִנְחָתָא דְפִילָא בִּמְשַׁח וְנִסְכֵּיהּ:
(י)
עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד
וְנִסְכָּהּ:
עֲלַת שַׁבְּתָא דְתִּתְעֲבֵיד בְּשַׁבַּתָּא
עַל עֲלָתָא תְּדִירָא וְנִסְכַּהּ:
(יא)
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה
לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי
שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם:
וּבְרֵישֵׁי יַרְחֵיכוֹן תְּקַרְבוּן עֲלָתָא
קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי
תּוֹרֵי תְּרֵין וּדְכַר חָד
אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא שַׁבְעָא
שַׁלְמִין: (יב)
וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה
בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה
בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד:
וּתְלָתָא עִשְׂרוֹנִין סוּלְתָּא מִנְחָתָא
דְפִילָא בִמְשַׁח לְתוֹרָא חָד
וּתְרֵין עִשְׂרוֹנִין סֻלְתָּא
מִנְחָתָא דְפִילָא בִמְשַׁח לְדִכְרָא
חָד:
(יג)
וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה
בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה:
וְעִשְׂרוֹנָא עִשְׂרוֹנָא סֻלְתָּא מִנְחָתָא
דְפִילָא בִמְשַׁח לְאִמְרָא חָד
עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא
קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ: (יד)
וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר
וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת
עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:
וְנִסְכֵּיהוֹן פַּלְגוּת הִינָא יְהֵי לְתוֹרָא
וְתַלְתּוּת הִינָא לְדִכְרָא וְרַבְעוּת הִינָא
לְאִמְרָא חַמְרָא דָא עֲלַת רֵישׁ
יַרְחָא בְּאִתְחַדָתוּתֵיהּ כֵּן לְכָל רֵישֵׁי
יַרְחֵי שַׁתָּא:
(טו)
וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיהוָה עַל
עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ:
וּצְפִיר בַּר עִזִין חָד לְחַטָאתָא
קֳדָם יְיָ עַל עֲלָתָא תְּדִירָא
יִתְעֲבֵד וְנִסְכֵּיהּ:
(טז)
שישי וּבַחֹדֶשׁ
הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהוָה:
וּבְיַרְחָא קַדְמָאָה בְּאַרְבַּעַת עַשְׂרָא
יוֹמָא לְיַרְחָא פִּסְחָא קֳדָם
יְיָ: (יז)
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל:
וּבְחַמְשַׁת עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא הָדֵין
חַגָא שַׁבְעָא יוֹמִין פַּטִיר יִתְאָכֵל:
(יח)
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל
מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:
בְּיוֹמָא קַדְמָאָה מְעָרַע קַדִישׁ כָּל
עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְדוּן:
(יט)
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוָה פָּרִים
בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה
תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם:
וּתְקַרְבוּן קוּרְבָּנָא עֲלָתָא קֳדָם יְיָ
תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרֵי תְּרֵין וּדְכַר
חָד וְשַׁבְעָא אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא
שַׁלְמִין יְהוֹן לְכוֹן:
(כ)
וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה
עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל תַּעֲשׂוּ:
וּמִנְחַתְהוֹן סוּלְתָּא דְפִילָא בִּמְשַׁח
תְּלָתָא עִשְׂרוֹנִין לְתוֹרָא
וּתְרֵין עִשְׂרוֹנִין לְדִכְרָא
תַּעְבְּדוּן: (כא)
עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה לַכֶּבֶשׂ
הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים:
עִשְׂרוֹנָא עִשְׂרוֹנָא תַּעֲבֵיד לְאִמְרָא
חָד כֵּן לְשַׁבְעָא אִימְרִין:
(כב)
וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:
וּצְפִירָא דְחַטָאתָא חָד לְכַפָּרָא עֲלֵיכוֹן:
(כג)
מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת
הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה:
בַּר מֵעֲלַת צַפְרָא דְהִּיא עֲלַת
תְּדִירָא תַּעְבְּדוּן יָת אִלֵין:
(כד)
כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים
לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה
וְנִסְכּוֹ:
כְּאִלֵין תַּעַבְדוּן לְיוֹמָא שַׁבְעָא
יוֹמִין לְחֵם קוּרְבַּן
דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ
עַל עֲלָתָא תְדִירָא יִתְעֲבֵיד
וִנִסִכֵּיהּ:
(כה)
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה
לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:
וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה מְעָרַע קַדִישׁ יְהֵי
לְכוֹן כָּל עִיבִידַת פּוּלְחַן לָא
תַעַבְדוּן: (כו)
וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה
חֲדָשָׁה לַיהוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל
מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:
וּבְיוֹמָא דְבִכּוּרַיָא בְּקָרוֹבֵיכוֹן
מִנְחֲתָא חֲדַתָּא קֳדָם יְיָ
בְּעַצְרָתֵיכוֹן מְעָרַע קַדִישׁ
יְהֵי לְכוֹן כָּל עִבִידַת פּוּלְחַן
לָא תַעַבְדוּן:
(כז)
וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה
פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם אַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי
שָׁנָה:
וּתְקַרְבוּן עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא
קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרֵי
תְּרֵין וּדְכַר חָד שַׁבְעָא
אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא:
(כח)
וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה
עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד:
וּמִנְחַתְהוֹן סֻלְתָּא דְפִילָא בִמְשָׁח
תְּלָתָא עִשְׂרוֹנִין לְתוֹרָא
חָד תְּרֵין עִשְׂרוֹנִין
לְדִכְרָא חָד: (כט)
עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד
לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים:
עִשְׂרוֹנָא עִשְׂרוֹנָא לְאִמְרָא חָד
לְשַׁבְעָא אִימְרִין:
(ל)
שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:
צְפִיר בַּר עִזִין חָד לְכַפָּרָא
עֲלֵיכוֹן: (לא)
מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ
תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם:
בַּר מֵעֲלַת תְּדִירָא וּמִנְחָתֵהּ
תַּעְבְּדוּן שַׁלְמִין יְהוֹן
לְכוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן:
כט (א)
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ
מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם
תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם:
וּבְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּחָד לְיַרְחָא
מְעָרַע קַדִישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל
עִבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעַבְדוּן
יוֹם יַבָּבָא יְהֵי לְכוֹן:
(ב)
וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה פַּר
בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה
תְּמִימִם:
וְתַעַבְדוּן עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא
קֳדָם יְיָ תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חָד
דְכַר חָד אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא
שַׁבְעָא שַׁלְמִין: (ג)
וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה
עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל:
וּמִנְחַתְהוֹן סוּלְתָּא דְפִילָא בִמְשַׁח
תְּלָתָא עִשְׂרוֹנִין לְתוֹרָא
תְּרֵין עִשְׂרוֹנִין לְדִכְרָא:
(ד)
וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת
הַכְּבָשִׂים:
וְעִשְׂרוֹנָא חָד לְאִימְרָא חָד לְשַׁבְעָא
אִימְרִין: (ה)
וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר
עֲלֵיכֶם:
וּצְפִיר בַּר עִזִין חָד לְחַטָאתָא
לְכַפָּרָא עֲלֵיכוֹן: (ו)
מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת
הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ
אִשֶּׁה לַיהוָה:
בַּר מֵעֲלַת יַרְחָא וּמִנְחָתַהּ וַעֲלַת
תְּדִירָא וּמִנְחָתַהּ וְנִסְכֵּיהוֹן כִּדְחָזֵי לְהוֹן
לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ:
(ז)
וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא
קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא
תַעֲשׂוּ:
וּבְעַשְׂרָא לְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה הָדֵין
מְעָרַע קַדִישׁ יְהֵי לְכוֹן
וּתְעַנוּן יָת נַפְשָׁתֵיכוֹן
כָּל עִבִידְתָּא לָא תַעַבְדוּן:
(ח)
וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר
בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה
תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם:
וּתְקָרְבוּן עֲלָתָא קֳדָם יְיָ לְאִתְקַבָּלָא
בְרַעֲוָא תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חָד
דְכַר חָד אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא
שַׁבְעָא שַׁלְמִין יְהוֹן לְכוֹן:
(ט)
וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה
עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד:
וּמִנְחַתְהוֹן סֻלְתָּא דְפִילָא בִמְשָׁח
תְּלָתָא עִשְׂרוֹנִין לְתוֹרָא
תְּרֵין עִשְׂרוֹנִין לְדִכְרָא
חָד: (י)
עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד
לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים:
עִשְׂרוֹנָא עִשְׂרוֹנָא לְאִימְרָא חָד
לְשַׁבְעָא אִימְרִין:
(יא)
שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת
הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם:
צְפִיר בַּר עִזִין חָד חַטָּאתָא
בַּר מֵחַטָאתָא דְכִפוּרַיָא וַעֲלַת תְּדִירָא
וּמִנְחָתַהּ וְנִסְכֵּיהוֹן:
(יב)
שביעי וּבַחֲמִשָּׁה
עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל
מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים:
וּבְחַמְשַׁת עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא
שְׁבִיעָאָה מְעָרַע קַדִישׁ יְהֵי
לְכוֹן כָּל עִבִידַת פּוּלְחַן
לָא תַעַבְדוּן וּתְחַגוּן חַגָא
קֳדָם יְיָ שַׁבְעָא יוֹמִין:
(יג)
וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ
לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם
כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם יִהְיוּ:
וּתְקַרְבוּן עֲלָתָא קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל
בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹרִין
בְּנֵי תוֹרֵי תְּלַת עֲשַׂר
דִכְרִין תְּרֵין אִימְרִין בְּנֵי
שְׁנָא אַרְבְּעָא עֲשַׂר שַׁלְמִין
יְהוֹן: (יד)
וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה
עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים שְׁנֵי
עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד לִשְׁנֵי הָאֵילִם:
וּמִנְחַתְהוֹן סוּלְתָּא דְפִילָא בִמְשַׁח
תְּלָתָא עִשְׂרוֹנִין לְתוֹרָא
חָד לִתְלַת עֲשַׂר תּוֹרִין
תְּרֵין עִשְׂרוֹנִין לְדִכְרָא חָד
לִתְרֵין דִכְרִין: (טו)
וְעִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד
לְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים:
וְעִשְׂרוֹנָא עִשְׂרוֹנָא לְאִימְרָא חָד
לְאַרְבְּעָא עֲשַׂר אִימְרִין:
(טז)
וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד עֹלַת
הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ:
וּצְפִיר בַּר עִזִין חָד חַטָאתָא
בַּר מֵעֲלַת תְּדִירָא מִנְחָתַהּ וְנִסְכַּהּ:
(יז)
וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּרִים בְּנֵי בָקָר
שְׁנֵים עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה
עָשָׂר תְּמִימִם:
וּבְיוֹמָא תִנְיָנָא תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרֵי
תְּרֵי עֲשַׂר דִכְרִין תְּרֵין אִימְרִין
בְּנֵי שְׁנָא אַרְבְּעָא עֲשַׂר שַׁלְמִין:
(יח)
וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם
וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט:
וּמִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן לְתוֹרִין
לְדִכְרִין וּלְאִימְרִין
בְּמִנְיָנֵיהוֹן כִּדְחָזֵי:
(יט)
וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד עֹלַת
הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם:
וּצְפִיר בַּר עִזִין חָד חַטָאתָא
בַּר מֵעֲלַת תְּדִירָא וּמִנְחָתַהּ וְנִסְכֵּיהוֹן:
(כ)
וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פָּרִים עַשְׁתֵּי
עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר
תְּמִימִם:
וּבְיוֹמָא תְּלִיתָאָה תּוֹרִין חָד עֲשַׂר
דִכְרִין תְּרֵין אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא
אַרְבְּעָא עֲשַׂר שַׁלְמִין: (כא)
וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם
וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט:
וּמִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן לְתוֹרִין
לְדִכְרִין וּלְאִמְרִין
בְּמִנְיָנֵיהוֹן כִּדְחָזֵי: (כב)
וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת
הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ:
וּצְפִירָא דְחַטָאתָא חָד בַּר מֵעֲלַת
תְּדִירָא וּמִנְחָתַהּ וְנִסְכַּהּ:
(כג)
וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי פָּרִים עֲשָׂרָה אֵילִם
שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם:
וּבְיוֹמָא רְבִיעָאָה תּוֹרִין עַשְׂרָא
דִכְרִין תְּרֵין אִימְרִין בְּנֵי
שְׁנָא אַרְבְּעָא עֲשַׂר
שַׁלְמִין: (כד)
מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם
וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט:
מִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן לְתוֹרִין
לְדִכְרִין וּלְאִימְרִין
בְּמִנְיָנֵיהוֹן כִּדְחָזֵי: (כה)
וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד עֹלַת
הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ:
וּצְפִיר בַּר עִזִין חָד חַטָאתָא
בַּר מֵעֲלַת תְּדִירָא מִנְחָתַהּ וְנִסְכַּהּ:
(כו)
וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי פָּרִים תִּשְׁעָה אֵילִם
שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם:
וּבְיוֹמָא חֲמִישָׁאָה תּוֹרִין תְּשַׁע
דִכְרִין תְּרֵין אִימְרִין בְּנֵי
שְׁנָא אַרְבְּעָא עֲשַׂר
שַׁלְמִין: (כז)
וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם
וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט:
וּמִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן לְתוֹרִין
לְדִכְרִין וּלְאִימְרִין
בְּמִנְיָנֵיהוֹן כִּדְחָזֵי: (כח)
וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת
הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ:
וּצְפִירָא דְחַטָאתָא חָד בַּר מֵעֲלַת
תְּדִירָא וּמִנְחָתַהּ וְנִסְכַּהּ:
(כט)
וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי פָּרִים שְׁמֹנָה אֵילִם
שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם:
וּבְיוֹמָא שְׁתִיתָאָה תּוֹרִין תְּמַנְיָא
דִכְרִין תְּרֵין אִמְרִין בְּנֵי
שְׁנָא אַרְבְּעָא עֲשַׂר
שַׁלְמִין: (ל)
וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם
וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט:
וּמִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן לְתוֹרִין
לְדִכְרִין וּלְאִימְרִין
בְּמִנְיָנֵיהוֹן כִּדְחָזֵי: (לא)
וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת
הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וּנְסָכֶיהָ:
וּצְפִירָא דְחַטָאתָא חָד בַּר מֵעֲלַת
תְּדִירָא מִנְחָתַהּ וְנִסְכָּהָא:
(לב)
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי פָּרִים שִׁבְעָה אֵילִם
שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם:
וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תּוֹרִין שַׁבְעָא
דִכְרִין תְּרֵין אִימְרִין בְּנֵי
שְׁנָא אַרְבְּעָא עֲשַׂר
שַׁלְמִין: (לג)
וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם
וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם:
וּמִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן לְתוֹרִין
לְדִכְרִין וּלְאִימְרִין
בְּמִנְיָנֵיהוֹן כִּדְחָזֵי לְהוֹן: (לד)
וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת
הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ:
וּצְפִירָא דְחַטָאתָא חָד בַּר מֵעֲלַת
תְּדִירָא מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ:
(לה)
מפטיר בַּיּוֹם
הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:
בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה כְּנִישִׁין תְּהֵא
לְכוֹן כָּל עִבִידַת פּוּלְחַן
לָא תַעְבְדוּן:
(לו)
וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ
לַיהוָה פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה
תְּמִימִם:
וּתְקַרְבוּן עֲלָתָא קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל
בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹר חָד
דְכַר חָד אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָא
שַׁבְעָא שַׁלְמִין:
(לז)
מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל
וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט:
מִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן לְתוֹרָא לְדִכְרָא
וּלְאִימְרִין בְּמִנְיָנֵיהוֹן
כִּדְחָזֵי: (לח)
וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת
הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ:
וּצְפִירָא דְחַטָאתָא חָד בַּר מֵעֲלַת
תְּדִירָא וּמִנְחָתַהּ וְנִסְכַּהּ:
(לט)
אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהוָה בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד
מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם
וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם:
אִלֵין תַּעְבְדוּן קֳדָם יְיָ בְּמוֹעֲדֵיכוֹן
בַּר מִנִדְרֵיכוֹן וְנִדְבוֹתֵיכוֹן לְעֲלְוַתְכוֹן
וּלְמִנְחַתְכוֹן וּלְנִסְכֵּיכוֹן
וּלְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן:
ל (א)
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל
אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה:
וַאֲמַר משֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל
דִי פַקֵיד יְיָ יָת משֶׁה:
פפפ:
|
||