לקרוא את הדברים לאט ובסבלנות

למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך (תהילים קכב)

ברור לכולם שנעשתה טעות וכולם מתחרטים על כך.

"ולהבא לחושבנא טבא" 

לנטור טינה ולשמור את הדברים בלב ולאכול את הלב כל יום כל היום ולהרבות בלשון הרע זה לא טוב וזה נגד דברי תורתנו הקדושה.

כותב הרמב"ם בהלכות דעות שאדם שחטא מישהו כנגדו צריך להוכיח אותו ולדבר איתו על העניין אבל לא להעליב אותו וכו' שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא"

וזה לשונו" כְּשֶׁיֶּחְטָא אִישׁ לְאִישׁ לֹא יִשְׂטְמֶנּוּ וְיִשְׁתֹּק כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים (שמואל ב יג-כב) 'וְלֹא דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם אֶת אַמְנוֹן מְאוּמָה לְמֵרָע וְעַד טוֹב כִּי שָׂנֵא אַבְשָׁלוֹם אֶת אַמְנוֹן'. אֶלָּא מִצְוָה עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר לוֹ לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ וְכָךְ וְלָמָּה חָטָאתָ לִי בְּדָבָר פְּלוֹנִי. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט-יז) 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ'. וְאִם חָזַר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחול לוֹ צָרִיךְ לִמְחול. וְלֹא יְהֵא הַמּוֹחֵל אַכְזָרִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ-יז) 'וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים':"

אנחנו צריכים לזכור שהחיים בעולם הזה קצרים, אחרי ימים ושנים עוברים לעולם הבא כל אחד כפי מעלתו.

ומחלוקת שלא נגמרת בעולם הזה ממשיכה בעולם הבא .

ושם זה נצח .

וזה לא טוב כי אף אחד לא זוכה להגיע למחיצתו וליהנות מזיו שכינתו של הקב"ה יתברך.

כי "כל שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה" (שבת קמט).

קל וחומר בין אחים ואחיות.

ולא כל אחד זוכה לישב את המחלוקת בעולם הבא, רק יחידי סגולה כמו דוד המלך ושאול המלך ע"ה שבאו לעולם הזה אחרי אלפי שנים לדין תורה אצל המהרש"א הקדוש.

וגם סבא  ז"ל שהיה ל דין ודברים עם קרוב משפחה שגם נפטר לחיי העולם הבא, עד שכמעט חנקו מישהו בחלום על מנת שיגמור את העניין בעולם הזה.

 אחים הם לא פוליטיקאים או אנשי עסקים שיש להם כללי התנהגות מסוימים.

לעיתים התנהגות אצל אחים הכול נראה ונעשה כמובן מאליו.

ואם נעשתה טעות צריך לדון  לכף זכות "כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (במדבר טו, כו).

וליזהר בכבודם של אבא  ואמא  - אמא זו שכינה (הרב סופר)  "אין גבול למצות כיבוד אב ואם, שהיא מצוה יקרה, וכל המרבה לכבד את הוריו הרי זה משובח. והמקיים מצוות כיבוד אב ואם זוכה לאריכות ימים ושנים בעולם הזה ובעולם הבא, לעושר ולהצלחה בשאר ענייניו. ויזכה שבניו ובנותיו יכבדו אותו וייראו ממנו גם לעת זקנותו" (ילקוט יוסף)

 וכל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו (יומא כג א):

מרגלא בפומיה דהחפץ-חיים זיע''א: לפעמים זוכה אדם שעל ידי סתימת פיו מתקיים העולם!! דוגמא לדבר - הבולם פיו בשעת מריבה וכובש עצמו שלא לענות כאשר מבזים אותו כמו שאמרו חז''ל ''תולה ארץ על בלימה''. על מי העולם מתקיים? על מי שבולם פיו בשעת מריבה. וכל זה מידה כנגד מידה: יש זמנים שע''י העוונות, מתרבים המקטרגים ומאיימים על קיומו של העולם הצלת העולם בעת כזאת יכולה לבוא ע''י סתימת פיות המקטרגים. כיצד זוכים לזה? ע''י מידה קדושה זו של שתיקה. (בני בנימין)

לכן כל אחד ואחת יעצום עיניו ויאמר "הריני מוחל וסולח בלב שלם לכל מי שהקניט והכעיס אותי או שחטא כנגדי מחילה וסליחה גמורה."

"והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב )

"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק" (ישעיה מא)

       רק תורה © כל הזכויות שמורות